מפעל הנצחת מורשת גנדי ‘נקי’ מהאמת ומהזכויות שנגזלו מנשים וצרובות על גופן ונפשן, ולחשוב שאנו, חצי מהאוכלוסייה, מממנות בכספי המיסים שלנו את המורשת של האדם הזה בלתי נתפסת. עלינו לחשוף את ההיסטוריה הלא-כתובה של דמויות אפלות כאלה
חוק השקיפות בדיור הציבורי הוא עדות לשבר מוסרי. כיצד ייתכן שצריך לעגן בחוק את מה שכביכול מובן מאליו – גוף מדינתי לא יכול שלא לתת דין וחשבון למי שמקבלים ממנו שירותים ולדרוש מהם תשלומי חובות שלא ברור מה מקורם
בסיקור פרשת הירי בחברון, הדגש הוא על אחריותו של חייל זוטר שירה במחבל פצוע – אבל מה עם הוראות הפתיחה באש בשטחים, הנותרות עלומות? ומה הקשר ביניהן לבין סניגורו של החייל היורה, עו״ד אילן כץ?
המסמך האחרון הקורא לקבל הומואים ולסביות אל הקהילה הדתית מתעלם באופן מסוכן מהקהילה הטרנסית ועדיין מתייחס ללהט״בים כאל חוטאים. ובכל זאת, ילדים וילדות להט״ביים ימשיכו להיוולד למשפחות דתיות, ולראשונה תהיה להן לגיטימציה לקבל אותם. על כך, ועל המאבק המשותף הפוטנציאלי, יש לברך
זוהיר בהלול חשב שיוכל לפעול במפלגה ציונית למען הציבור הערבי. הפניית העורף של חברי מפלגתו נגדו בימים האחרונים מעידה שהוא סטה מהמסלול שהכתיבו לו, ועל כן נענש
יותר מאשר להביא את קולם של יודעי דבר, ״צל של אמת״ משמיעה את קולו של ציבור שלם שתובע דין וחשבון על הרשעותיו מעוררות הספק של רומן זדורוב. הצייתנות האוטומטית של כלי התקשורת ומערכות המשפט, המתנגדות לביקורת זו, משרטטות תמונה של מציאות מעוותת
בין אם מדובר בחשד לרצח ובין אם בחשד להריגה, ברור שמדובר בחשד לעבירה פלילית חמורה במיוחד: מדוע אפוא בחר בית הדין הצבאי להורות על העתקת מקום מעצרו של החייל היורה מבית המעצר הצבאי לבסיס צבאי סגור?
בחדשות 10 שודרה כתבה על סגירת מרכז היום לקשיש בשדרות. אין ספק שידיעות כאלו, העוסקות בעוול הנעשה לתושבי הפריפריה, הן חשובות מאין כמותן. אך מדוע הודגשו רק ניצולי השואה הנפגעים מן המהלך ושוב הודרו קשישים אחרים?
מעניין להשוות את ההנהגה הישראלית, על המדיניות המפרידה והקיצונית שלה, למועמדים ההזויים ביותר מקרב המפלגה הרפובליקנית בארה״ב. טראמפ רק חולם על חומת הפרדה, כאן היא כבר עובדה קיימת