בתוך כל האלימות במדינה, קל להחמיץ את האסון הרפואי שפקד את הילדים הסורים. בעוד האו”ם וארגון הבריאות העולמי מאמצים את עמדת משטר אסד כי מגיפת הפוליו נבלמה ואינם מטפלים כיאות בילדים בסיכון, ממצאי האופוזיציה בסוריה מעידים אחרת. כתב אישום חריף. תרגום מ-The New York Review of Books
מדוע ישראל אומן לא קיבל דוקטורט של כבוד מאוניברסיטת חיפה? בגלל שערכיו והמלצותיו לחברה הישראלית רחוקים מערכי האוניברסיטה כמקום שבו “האוניברסאליות של הרוח האנושית” אמורה להתממש
הקו המפריד בין טרנסיות בזנות לבין הקהילה הלהט”בית הוא לא רק דמיוני – במקרה הרע יש מי שבעיניו זה לגיטימי שזה קורה ובמקרה הפחות רע יש מי שלא יודע שזה קורה, והדיבור על זה בקול רם חשוב בשביל שניהם. טקסט שהוקרא ביום הזיכרון הטרנסג’נדרי האחרון
המשטרה לא לקחה יותר מדי ברצינות את תקיפתה האלימה של אשה טרנסית, ועבור העיתונות הכותרת “זה לא גברת, זה אדון” משעשעת יותר מ”אשה עברה תקיפה אלימה”. לכן נצא לדרוש את הביטחון והכבוד המגיעים לנו
מבקש המקלט פילמון רזנה ברח מאריתריאה אחרי שנכלא בעוון פעילות פוליטית, וכעת אבא שלו משלם את המחיר. אך ידה המאיימת והמנצלת של הממשלה האריתריאית לא עוצרת שם. רשמים ממפגש עם השגריר, מפגש שנגמר באלימות וחושף חלק מהסיבות שמוציאות כעת עשרות-אלפים לרחובות
התיקון המהולל לחוק הדיור הציבורי יגיע בקרוב לוועדת הכנסת, שם ייקבע האם ידונו בו חברי ועדת העבודה והרווחה – מקומו הטבעי – או שמא ועדת הכספים שעלולה לחסל אותו סופית
מחקר חדש על אפליה בשוק התעסוקה הישראלי חוזר ומאשש תוצאות מחקרים קודמים: קורות החיים של יובל הרשקוביץ ועדן אלמוג עדיין יזכו להרבה יותר התייחסות מאשר אלה של יובל אמסלם ו-וואליד חורי
ישנן אסירות שהמדינה מנתבת לכלא בלי צו ובלי זינזאנה, ואין צורך בגדרות כדי לשמור שלא יברחו. על סירובה של ישראל לחתום על האמנה למען שוויון זכויות לעובדות משק בית
יש אנשים שכלום לא יקים אותם מרבצם – לא רעב אצל השכן, לא הרג המוני מעבר לגדר, לא עינויים, שום דבר. עד שמישהו ישווה, או-אז יקפצו כטיל מונחה ויראו לו מה זה. ואני? אני נמנית על החולירות הגרועים ביותר, אלה שעבורם ההשוואה היא נקודת אור