שוב אלימות כנגד המוחלשים בחברה: אז מזרחים, עכשיו אתיופים. שוב האצבע מופנית כלפי ״המשטרה המקולקלת״, אך היא איננה הגורם אלא רק מבצעת צייתנית של מדיניות ממסדית. מוואדי סאליב ועד מחאת יוצאי אתיופיה
המדיניות החדשה של גירוש מבקשי מקלט בכפייה מישראל אינה מוסרית ואינה חוקית, אולם היא אינה חסרת תקדים במדינות המערב. הטענה השחוקה של ארגוני זכויות האדם כאילו “בארצות מתוקנות אין דבר כזה” היא פשוט חסרת בסיס, ובעיקר מזיקה
ראיון עם מייק וילסון, פעיל פוליטי אינדיאני, על היחסים בין הממשל ומשמר הגבול לבין אנשי שמורת טוֹהוֹנוֹ אוֹטוֹם, שתחום מולדתם אינו מוגדר על פי הגבולות הבין-מדינתיים. “זה מצב של כיבוש”, הוא אומר. כל דמיון למצב במזרח התיכון על אחריות הקורא בלבד
השבוע, בביקורו בסין, עוד הספיק בנט לראות את עצמו כשר חוץ כלכלי. הרומן הזה אמור להוביל לכך ש”כאשר אומרים ‘ישראל’ יחשבו ‘היי-טק/חדשנות’ ולא ‘אינתיפאדה/פיגועים'”, אבל כששיתופי הפעולה כוללים אימוני מג”ב למשטרה הסינית, די ברור מה טיב הקשר ולאיזה מועדון דיפלומטי אנחנו מצטרפים
מדוע אלימות פלסטינית נתפסת כפחות לגיטימית מאלימות יהודית? ולמה אלימות פלסטינית מככבת כמאפיין תרבותי מובנה וזו היהודית – כנטע זר בתוך חברה מתורבתת? פאדי ח’ורי על אלימות ממוסדת והלגיטימציה של שימוש בכוח
לרגל יום הפליטים היהודים מארצות ערב אנחנו מפרסמים שוב קטע מרשימה שפורסמה ב-23 במאי 2003 באתר המזרחי “קדמה” זצ”ל. רשימה שלמרבית הבושה והצער ממשיכה להיות רלוונטית גם היום לאור פעולותיהם של שמעון אוחיון מ”ישראל ביתנו” והחומרים של “הדסים” – עמותת הבית של מפלגתו
במרחב הציבורי של אמריקה הלבנה, חוקי המשחק ברורים: מחאה שחורה צריכה להיות מרוסנת – מדיניות שבעצמה הפכה למין גרסה חדשה של חוקי “ג’ים קרואו”. עם פרוץ המהומות בפרגוסון לאחר ההחלטה לא להעמיד לדין את השוטר שירה למוות בצעיר מייקל בראון, פוליטיקאים צבועים מתרפקים על מורשתו הלא-אלימה של מרטין לות’ר קינג…
הסיפור של רשת המרכולים האמריקאית “מרקט בסקט” הוא סיפור על מאבק משותף של עובדים, מנהלים וצרכנים שהצליחו להוכיח שניהול מכבד יכול גם לייצר רווחים וגם לדאוג לתנאי עבודה ראויים ולמחירים נמוכים. הכי רחוק מרמי לוי ושופרסל
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
