ממשלת סין זנחה לאחרונה את עקרון הילד האחד שליווה אותה שנים רבות ונודע לשמצה בשל השפעותיו החריפות על המבנה הכלכלי והחברתי ועל יחסי המגדר ההרסניים במדינה. השאלה כעת היא האם כבר מאוחר מדי, והתוכנית התנחלה בלבבות הסינים?
בעידן שבו הפעילות של תאגידים כלכליים משנה את אקלים כדור הארץ, ההתהדרות של התאגידים ב”אחריות סביבתית חברתית” אינה מספקת. במקום נכונות לחסוך באנרגיה או להקטין זיהומים כדי להגדיל את רווחיהם באמצעים ירוקים, נדרשת אתיקה סביבתית שעומדת לפני ומעל לעקרון הרווח התאגידי
הגורם האולטימטיבי לפליטים הוא הקפיטליזם הגלובלי העכשווי עצמו, ומשחקיו הגיאו-פוליטיים. ואם אנו לא נשנה אותו באופן רדיקלי, מהגרים מיוון וממדינות אירופאיות אחרות יצטרפו במהרה לפליטים האפריקאים. ז׳יז׳ק על הסיבות והפתרונות האפשריים למשבר הפליטים העולמי
לקראת הצבעה גורלית היום בפרלמנט היווני על הסדר מול הנושים האירופים: אורית הירש עם מחשבותיהם של פעילי ותומכי סיריזה, שככל הנראה ימיה ספורים, על מפלגתם ומנהיגה ציפראס
ההפחתה בצורך בכוח העבודה, טשטוש הגבולות בין עבודה לפנאי וניתוק הקשר בין עבודה לשכר – כולם יכולים להוות בסיס לשיטה כלכלית חדשה. האמנם, או שמדובר בדטרמיניזם אוטופי דוגמטי? עיקר הטענות והביקורות על מאמרו המדובר של העיתונאי פול מייסון
עובדת קבלן בתחום הניקיון מסבירה כיצד גם אחרי ההסכם ימשיכו להפר את זכויותיהם של עובדי ועובדות קבלן, בין היתר במסגרת ״הגמישות הניהולית״ שתובע האוצר – מונח מכובס לאפשרות לפטר אנשים מהרגע להרגע
בעולם הנאור, ממשלות לא נכנעות לדרישה כמו ״ודאות רגולטורית״ שמגינה עליהם בפני שינויים בחוק ובמיסוי למשך עשור. אז למה במקום לזרוק את תאגידי הגז מהחדר, המדינה קיבלה את הדרישה?