לאחר יותר משש שנות מאבק וכמעט 30 שנה מפרסום הנוהל הקודם – נקבע נוהל חדש לשינוי מין בישראל. יש לנו עוד דרך ארוכה לשינוי התפיסה שרואה בטרנסג’נדרים אנשים חולים, אך זוהי בהחלט התחלה
ההסכם שנחתם לאחר מאבק ארוך ולפיו עיר הבה”דים תעבור לשטח השיפוט של ירוחם, הוא פתרון מקומי בלבד ולא רפורמה אמיתית בחלוקת הקרקעות המעוותת בישראל. חבל ששוב בוחרת מנהיגוּת ערי הפיתוח שלא להתארגן במשותף מול העוול ההיסטורי שיצרו המועצות האזוריות
בין קומבינה ואלתור לבין שמירה קפדנית על הכללים והגבולות – יש צורך באיזון זהיר ומדויק. ומה שראיתי באולם בית הדין לעבודה השבוע ביטא איזון מופתי. שש הערות על משפט ותרבות בישראל
סיפורה של אריאלה, אחותה וגיבורת סרטה של אביגיל שפרבר “תקופת מבחן”, חושף את המציאות הקשה בכלא הנשים היחיד בארץ, נוה תרצה. מציאות שבה במקום לרפא מייצרים טראומה נוספת, ומעמיקים את דפוסי הפשיעה תוך הקטנת הסיכויים לשיקום
מעמדה ואורחות חייה של משפחת נתניהו מעידים עד כמה ישראל נסוגה לפוליטיקה אירופית בסגנון המאה ה-18: מפרשת מני נפתלי והאיי.קיו של שרה ועד אופנת הגזע המהללת את הגניוס היהודי-אשכנזי – כל הדרכים מובילות לאידיאולוגיה של מריטוקרטיה גנטית. שושנה גבאי מפצחת את הזוג המלכותי
סטודנט יהודי בשם טל פורטגנג כתב מאמר שכותרתו: “מדוע לעולם לא אתנצל על הפריבילגיות שלי כגבר לבן”. המאמר חולל סערה ודיון במושג הפריבילגיה ומי נהנה ממנו בחברה האמריקאית – נקודת פתיחה מעניינת לדיון מקומי בפריבילגיות של יהודים, גברים, אשכנזים, הטרוסקסואלים וקבוצות נוספות