השבוע נפרדנו מאחד היוצרים הכי מוכשרים שחיו בקרבנו: גבריאל בלחסן, שנפטר בטרם עת. מדור “באסטה” מרכין ראש עם הליכת אחד המוזיקאים הכי כואבים, זועמים וחסרי פשרות שהביאו אותנו לשיאי הרגש
וודי גאת’רי, מחייה מוזיקת הפולק האמריקאית במהלך המאה ה-20, נולד למשפחה בורגנית שהידרדרה לעוני. החיים בעוני חשפו אותו לרעיונות קומוניסטיים שהנחו את יצירתו המוזיקלית, אשר השפיעה על רבים וגדולים. יום הולדת שמח
בישראל פגשו היהודים המזרחים שלטון פוליטי שדרש צייתנות גם כשזה הגיע לענייני תרבות. כולם היו צריכים להתאים את עצמם למודל הצבר המיוחל ששר מוזיקה “עברית” סטייל נעמי שמר ולהקת הנח”ל. ואז התחילה מוזיקת הקסטות. מסע מוזיקלי, פרק ב’
מועדונים בהם מתבצעת פשיעה חמורה ונמצאים במתחמי בילוי עירוניים לא נסגרים על ידי המשטרה, בעוד שמועדון הבלוק ומועדונים נוספים שנמצאים מחוץ למתחמים מאוימים בסגירה לצמיתות. קווים נסתרים מחברים בין איום זה לאיומי המשטרה על פעילי המחאה החברתית
אז הפרחה המזרחית עשתה פדיחה כשהחליטה לשיר לביבי, והשמאל מיהר לקפוץ על זה. מעניין מה היה קורה אם שרית חדד היתה שרה באירוע של מרצ. ואם השמאל רוצה קו אל האושר לסלול, שיתחיל ללכת עד הסוף עם ההבטחות והאמירות שלו
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
