לחשוב אחרת על מזרח תיכון חדש

האם תושבות ותושבי המזרח התיכון יוכלו להתאגד ולהקים איחוד מזרח תיכוני, שייוולד מתוך חזון דומה לזה של האיחוד האירופאי כמסגרת הומנית, כלכלית וחברתית אחת? השאלה הזו ניצבת במרכזו של פסטיבל שיתקיים השבוע בברלין
הילה עמית עבאס ומתי שמואלוף

“Berlin is not just a city. It is a political laboratory that enforces a new type of beginning” כתב החוקר אמרו עלי (amro ali) בהתייחסותו לגולים המזרח תיכוניים הנפלטים מתוך המחאות המתמשכות של מדינות ערב.

גם כעת, כשאנחנו כותבים את הדברים האלה לקראת הפסטיבל שיזמנו, אנחנו מתקשות למצוא מינוח מתאים, הרי המושג הבעייתי "מזרח תיכון" נוצר בידי אירופאים ואינו בהכרח מתאר את הקהילות והאזורים שאליהם אנחנו מתייחסות. בכל זאת בחרנו להשתמש במושג "מזרח תיכון" אך לזכור ולהתעכב על המורכבות והקשיים הכרוכים באיחוד עמים רבים ותרבויות שונות תחת שם אחד או קטגוריה אחת. אפשר אולי לחשוב על המושג הזה "המזרח התיכון" באופן פוליטי, לנסות להשתמש בו באופן רחב יותר, כולל יותר. אנחנו רוצות לכלול בו קהילות, עמים ומדינות שלא נכללות תחת ההגדרה השכיחה של המזרח התיכון: מדינות צפון אפריקה, איראן, מדינות המפרץ וטורקיה.

רעיון האיחוד המזרח התיכוני נולד מתוך השהות שלנו כמהגרים בתוך האיחוד האירופאי. לאור ההיסטוריה המורכבת של יבשת אירופה, הכוללת שנים של קולוניאליזם, שתי מלחמות עולם ואת שואת יהודי אירופה, אפשר לראות את האיחוד האירופי כסוג של  הצלחה: מדינות שמלחמות הפרידו ביניהם הצליחו לייצר יחידה דמוקרטית אחת, השואפת לקדם מסרים ליברליים, הן במישור החברתי והן במישור הכלכלי והמדיני. האם תושבות ותושבי המזרח התיכון יוכלו להתאגד ולהקים איחוד מזרח תיכוני, אשר ייוולד מתוך חזון דומה – מסגרת הומנית, כלכלית וחברתית אחת שתקבץ יחדיו את מדינות המזרח התיכון?

שנים של קולוניאליזם הותירו את המזרח התיכון באי יציבות קבועה ובמצבי קונפליקט רבים ומתמשכים. רק לא מזמן, במאי האחרון, סבב הלחימה בין שלטון החמאס בעזה למדינות ישראל, ואי השקט שהתפרץ בערים היהודיות והפלסטיניות באזור ערער שוב את המצב בישראל-פלסטין, ופגע קשות ביכולת לדמיין אפשרות של חיים משותפים. מלבד הקונפליקט הספציפי הזה, שקרוב אל ליבנו כאוצרים של הפסטיבל, קיימים קונפליקטים רבים ומלחמות אזרחים שגורלן עדיין לא נחרץ.

מה יכול לחבר ולקשר את הקהילות השונות החיות במזרח התיכון? מהו החזון הנשאף לאזור? איזה ארגון נוכל להקים שיקדם את מטרותינו, האם אלו מטרות כלכליות, הומניות, הנוגעות לעתיד כדור הארץ כולו?

במהותו של הפסטיבל שיתקיים במשך ארבעה ימים קיימת שאיפה אוטופית: לייצר חיבור וקשר בין בני עמים ובני מדינות שונות שנדמה כיום שאי אפשר לקשר ביניהן. אנו מעוניינים לבדוק לשאול מה היה מתרחש במזרח התיכון אלמלא נכבש במשך שנים על ידי מעצמות אירופה? אילו מלחמות אזרחים היו נמנעות אלמלא חולקו האדמות בקווים אופקיים ומאוזנים על סמך רצונותיהם של האימפריאליסטים האירופיים? גבולות שחצו קהילות, משפחות ותרבויות ללא כל הגיון הומני. כפי שישנה איזו חשיבה אירופאית על קשר מהותי בין מדינות איחוד האירופי: תפיסה לגבי כיצד חברי האיחוד מדמיינים את חיי היום יום שלהם, איזה חזון לעתיד הם רוקמים, אילו דברים מניעים אותם כיחידה – כך אנחנו מבקשות בפסטיבל שלנו לשאול: מה יכול לחבר ולקשר את הקהילות השונות החיות במזרח התיכון? מהו החזון הנשאף לאזור? איזה ארגון נוכל להקים שיקדם את מטרותינו, האם אלו מטרות כלכליות, הומניות, הנוגעות לעתיד כדור הארץ כולו?

בפסטיבל נקדם שיח לגבי הרעיון האוטופי של האיחוד המזרח תיכוני, וכיצד ייראה אם אי פעם יקום. נבקש לשאול מה יהיו שאיפותיו, כיצד יחולקו משאבי טבע בין מדינות האזור, הקורסות גם כך תחת השפעות משבר האקלים, אילו שינויים חוקיים יוכלו לקדם את רצונותיהן וצרכיהן של כל חברות האיחוד: נשים, להט"בים, ילדים, פליטים, מה עלינו לקחת כלקח ומודל מהאיחוד האירופי, ומה נוכל לחדש, ואולי אפילו לגרום לאיחוד האירופי לקחת מאיתנו, ללמוד מאיתנו.

אנסמבל המזרח התיכון עם חסן אבו אל פאדל, גידי פרחי ומאבן יונס בפסטיבל Reconnecting to the Middle East ב-2018, מתוך האירוע הראשון של הקבוצה הספרותית "אנו: יהודים וערבים כותבים בברלין". צילום: Loris Rizzo

בין שלל האירועים שיתקיימו בימי הפסטיבל, חלקם זמינים גם אונליין, ניתן למנות שיחה בין אלה שוחט לג׳ורג חליל על כתיבה יהודית ערבית, שיחה עם יהודה שנהב, ראויה בורברה ואיעד ברגותי על תרגומים בין עברית וערבית כפעולה פוליטית ופרויקט התרגום של ון ליר וגם  דיון על פוליטיקה קווירית במזרח התיכון עם הופעה של ליעד קנטרוביץ'.

בימים אלו שבהם המציאות האנושית הגלובלית קשה מנשוא, כאשר אסונות טבע פוקדים אותנו על כל פני כדור הארץ, כאשר וירוס נוראי משתולל וחצי הכדור הדרומי משווע לחיסונים, כאשר תנועת הגירה בינלאומית מהדרום והמזרח אל הצפון והמערב ממשיכה לגבות חיי אדם מדי יום, רצינו לעצור רגע ולייצר מרחב לשיחה על אפשרויות חדשות למחשבה. אנו מודעים בתור זרים (Ausländers) לבעייתיות של הדיון דווקא מול הציבור הגרמני, ולא מול הציבורים שלתוכם אנחנו נולדנו, אבל בכל זאת, הדיון הזה חייב להיערך ולקום על רגליו, כדי לדבר על האפשרות הגנוזה, השכוחה, המודחקת של איזור שלם שמתאחד סביב מטרות נעלות.

לכל אירועי הפסטיבל

כתבה על הפסטיבל ב-berliner zeitung
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.