בנט לא מתנצל על הפער לטובת החינוך הדתי
(יוסי דהאן)
על פי נתוני משרד החינוך, היחס בין מספר התלמידים למספר שעות הלימוד בבתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי־דתי עומד על 1.84, בחינוך הממלכתי־עברי על 1.56, בחרדי על 1.55 ובממלכתי־ערבי רק על 1.3. המשמעות היא שתלמיד עם כיפה סרוגה זוכה ל-41% יותר שעות לימוד מתלמיד ערבי וכ־17% יותר מתלמיד יהודי חילוני. תקצוב היתר הזה של בתי הספר הללו, שחלקם ממיינים תלמידים והלימוד בהם תלוי בתשלומי הורים של אלפי שקלים נובע, בין היתר, מפרקטיקת ההפרדה בין כיתות לבנים וכיתות לבנות.
כיוון שהפער הזה לטובת ילדי החינוך הממלכתי דתי כנראה אינו מספיק לדעתו של שר החינוך נפתלי בנט – שר החינוך של כולם, כפי שהוא נוהג לכנות את עצמו – הוא דאג להזרמת תקציבים נוספים למגזר המקופח אליו חלק גדול מבוחריו משתייך. כך בתקציב המדינה הבא, בשנתיים הבאות, תזכה קהילת המגזר והאינדוקטרינציה ברוח רבניה לכספים הבאים:
יוקצו 525 מיליון שקל להגדלת תמיכת המדינה במוסדות תורניים. תקנות החינוך הממלכתי דתי יגדלו ב-107.6 מיליון שקל השנה ו-113.2 מיליון שקל בשנה הבאה. שיעורי תורה במשרד החינוך יזכו לחינוך של 32 מיליון שקל שיפרסו על פני השנתיים, נושא התרבות היהודית, יזכה לתקצוב של 42 מיליון שקל השנה ו-50.8 מיליון שקל בשנה הבאה, מוסדות תורנים יזכו ל-31.1 מיליון שקל ו-37.5 מיליון שקל השנה ובשנה הבאה, תגבור לימודי היהדות יגדל ב-7.5 מיליון שקל, תוכניות לנוער בסיכון ציוני דתי יגדלו ב-9.5 מיליון שקל. גם מכוני המחקר התורניים ואוניברסיטת אריאל יזכו לתוספות של 2 ו-24 מיליון שקל.