כל הדיבור הזה על לא להיות תקועים בעבר: השואה בשירות השתקת מזרחים

(יוסי לוס)

"אני בעצמי נכד לשרידי שואה ונשוי לישראלית שהוריה יוצאי מרוקו (שגם שם משפחתם במקרה הוא זגורי). ילדיי הם חצי פולנים וחצי מרוקאים והם מייצגים יותר מכל את הישראלי החדש, זה שמתרכז גם בעתידו ולא רק בעברו." כך כותב פרופסור טל שביט, מבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למנהל. במאמר דעה בוויינט זועק שביט מרה נגד "זגורי אימפריה" בעקבות המחאה של בבר בפרק האחרון של הסדרה נגד אחד מייצוגי השואה הישראלים – עמידה בצפירה – כאקט סימבולי נגד דיכוי המזרחים בישראל. מקור הסמכות של שביט בעיניו היא היותו דור שלישי לשואה ונשוי למרוקאית בשם זגורי.

אולם מסתבר ששביט עצמו הוא זה שמרוכז רק בעברו בתביעה לשליטה מלאה על השואה שלו. לאיש אל לומר דבר על השואה שלו. היא צריכה להישאר בצד לדעתו. להישאר בקדושתה ולא להיות מעורבת בדבר. האם יש סימן חזק מזה לכך שהוא תקוע בעבר עד צוואר? שהוא לא מסוגל או לא רוצה להשתחרר מצילה הנוראי של השואה? איפה אתה חי, שביט? יש כאן מישהו שלא מדבר על השואה ומשתמש בה לצרכיו? משמאל ומימין? אולי היחידים שעשו זאת במשורה ונזהרו יותר מכולם מכך היו המזרחים. אבל לכל דבר יש סוף.

מבחינת שביט, הדברים יסתדרו מאליהם למזרחים. שלושה וארבעה דורות באו אחרי הגירת המזרחים והשוויון טרם הגיע. מבחינתו אין עם זה שום בעיה והמזרחים צריכים להמשיך ולשתוק ולהמתין. הוא עצמו לא צריך לעשות דבר בנושא. השימוש ששביט עושה בשואה אינו אלא השתקה של ביקורת והצדקה של הימנעותו מלקיחת אחריות ופעולה למען שינוי. הדברים ישתנו מאליהם. כמה נוח. לא צריך לעשות כלום. מסתבר אם כן, שלשם השתקת ביקורת מזרחית, אפשר גם אפשר להשתמש בשואה שלו. לשם מה אסור להשתמש בה? לביקורת מזרחית. לאשכנזים מותר. למזרחים אסור. והוא מעז לדבר על אחרים שתקועים בעבר. כל הדיבור הזה על לא להיות תקועים בעבר הוא בסך הכל דיבור מתנשא וריק מתוכן וממשיך את אותה התנשאות אשכנזית מן העבר. עד כדי כך הוא תקוע בעבר.

כדור שני (לפני השלישי) לשואה, אני אומר שאני רק שמח ששיח השואה מפסיק להיות נחלתם של אשכנזים. שכולם ידברו עליה וישתמשו בה – מזרחים, ערבים, אפריקאים וכל מי שרוצה. אדרבא ואדרבא דברו על השואה. היא אנושית. היא אוניברסאלית והיא ממשיכה להתרחש. לא נגד יהודים לשמחתי, אבל נגד רבים אחרים שנטבחים בטירוף גזעני לצערי.

על כך אומר שמכיוון שאני עצמי באמת רוצה לעסוק בעתיד, אני סבור שחייבים לעסוק בעבר. אמנם לא באופן אובססיבי, חזרתי, שאינו מסוגל לקבל שום דיבור אחר מהמוכר על העבר כמו העיסוק של שביט, אלא במידה הנכונה הדרושה לתיקון ההווה ולהבאת עתיד טוב יותר. למשל, חייבים לעסוק בעבר מושתק אשר יש בו גם ריפוי של פצעים, גם סימון של המקומות הדורשים תיקון, וגם כמקור השראה לחיים עתידיים פוריים יותר. את כל זה אי אפשר למצוא בזכרון השואה. שם אפשר רק למצוא טיפוח של טראומות. לעומת זאת, בזכרון המזרחי אפשר למצוא בדיוק את שלושת הדברים הללו. אפשר למצוא את מה שהשתיקו והפסקת ההשתקה היא חיונית למי שנפגעו מההשתקה כדי להחלים מפצעי ההשתקה.

בזכרון המזרחי אפשר גם לזהות את הדברים שדורשים תיקון בהווה – שינוי גבולות מוניציפאליים, שיקום הדיור הציבורי, השוואת רמת החינוך שכל אזרחי ישראל מקבלים, תיקון ספרי הלימוד בהיסטוריה של עם ישראל, דאגה לקשישים כולם ולא רק לניצולי שואה ועוד. לבסוף, בזכרון המזרחי אפשר גם למצוא מקורות השראה לחיים משותפים של יהודים וערבים. מה שדרוש כאוויר לנשימה בישראל כיום. לא אידיליה מן העבר אלא זכרון של דיאלוג תרבותי מתמשך שהתקיים במשך מאות שנים על פני מרחבים עצומים ובמסגרתו יהודים וערבים חיו ופעלו ויצרו ולא תפסו אלה את אלה כניגודים והפכים, אלא כזהויות נפרדות שחיות בשכנות, בשיתוף, בדיאלוג, בתלות הדדית.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמית

    המזרחים היחידים שרואים את השואה כמשהו שקרה ״להם״ (האשכנזים) ולא ״לנו״ (היהודים) הם מזרחיסטים. הזהות הטבעית של כמעט כל המזרחים היא בראש ובראשונה יהודית, והרבה הרבה אחרי זה בא מעגל הזהות של התפוצה היהודית שבמקרה הגיעו ממנה. אצל מזרחיסטים הסדר שונה, ולכן גם כל הבעייתיות הזו אצלם מול השואה והתחושות שעלו פה בפוסט שמשתמשים בה בשביל להשתיק אותם.

  2. שרון

    הגבתי בווינט לכתבה וצונזרתי פעמיים: עושה כאן העתק הדבק עבור פרופ' שביט
    1) השימוש בזיכרון השואה כדי לקדם רעיון – ובכן, בספרי הלימוד מלמדים שאילולא השואה לא היתה אז לא היתה קמה מדינת ישראל. ובכן, אם זה לא שימוש בשואה כדי לקדם רעיון..אז מה כן?
    2) "יום המעברות" – אין קיומו ההיפותטי של יום כזה כדי לערער על יום השואה אלא כדי להביא לדיון סבל של אנשים שנאלצו לחיות שנים במעברות ובעצם החיים שלהם נעצרו מהתקדמות. וכן, הגירה היא עצירה של חיים. הכרה בסבל מסוים אינה פוסלת סבל מיוחד יותר..אין כאן תחרות סבל אלא הכרה. תנסו, זה משחרר.
    3) מדינת ישראל לא ידעה לקלוט את ניצולי השואה – ובכן, היא גם לא ידעה לקלוט גם את יוצאי ארצות-האסלאם. והפלא ופלא, בעוד שניצולי שואה יכולים לדבר לאחר משפט אייכמן על מה שקרה להם, יהודי האסלאם צריכים להמשיך לשתוק ולשתוק ולשתוק…
    4) ריבוי הזוגות ה"מעורבים" ישנה את המבנה החברתי של ישראל – ישנה למה? למדינה יותר מזרחית? או שלהתחתן עם אשכנזים זה מתכון לישראליות? אז להיות ישראלי זה אשכנזי? ומזרחי, הוא לא ישראלי? קונספציית 'נישואי התערובת' מזמן הופרכה והפכה לבדיחה. אחוז הנישואין הנ"ל לא גבוה וגם לא ממש מחזיק מעמד. יעני, להתחתן עם אשכנזי 'יקדם' מזרחי או מזרחית בחיים…והפוך, זה יכול לדרדר אשכנזים.
    5) שימוש בזיכרון השואה – זיכרון השואה הוא לא מניה שמשתמשים בה כשנוח וכשלא נוח אז היא מודרת, מורחקת. כשנוח לאשכנזים שמזרחים יעמדו ביום השואה אז בסדר להשתמש ביום השואה. אבל ללמד על השואה בצפון-אפריקה- זה לא. למה? בישראל משתמשים בזיכרון השואה עד בלי די והכל במטרה לקדם רעיונות של לאומיות אתנית חד-מימדית ושקרית ברובה. בסדרה לא דיברו על לבטל את יום השואה אלא רק ליצור מידתיות ולבטל את האפליה המובנית בחברה הישראלית חובבת-המנגנון.
    6) החברה הישראלית תשתנה ונושא העדתיות יירד מסדר היום. מה שלא עושה השכל יעשה הזמן – זהו, שהאוטופיה הזו לא תתרחש. המזרחים הפסיקו לשתוק על אפליה רבת-שנים שמסרבת להיעלם. אנחנו 'המעמד השלישי' המסרב להניח לעבר להימחק ומסרב להמשיך לחיות באפליה, גיחוך, עוני והדרה ממוסדות השלטון והתרבות.
    אדוני הפרופ', תתעורר…להתחתן עם זגורי זה לכל החיים ולא רק ללקק מופלטות נוטפות דבש.
    נ.ב. – כמה תלמידים מזרחים/אתיופים/ערבם יש לך בכיתה? בעיש?? סליחה, בחייאת?

  3. שאול סלע

    דרך מוצלחת מאוד להסטת/קבורת הנושא של אפליית המזרחים

    באמצעות הצבת הדחלילים של "שואת האשכנזים" ו "מעברות=שואה" בורחים מהעיקר . למה האשכנזים שהגיעו למעברות יצאו משם מהר מאוד,ולמה היהודים שהגיעו מפולין בעלית גומולקה הופנו ישירות לדיור קבע למרכז הארץ,ולמה היהודים שהגיעו ממרוקו ותוניס הופנו לפריפריה הנחשלת

  4. אווה חדד

    יוסי לוס היקר. ריגשת אותי בפתיחות שלך, בהומניות, ביכולת להיות סולידרי עם כל מי שסבל וסובל.
    מי יתן וירבו הומניסטים כמוך בישראל. אנו חסרים לצערי באנשים הדומים לך.

  5. b0b

    אי אפשר להבין את מה שקרה באירופה בזמן מלחמת העולם השניה מבלי להבין את מה שקרה באפריקה בכלל ובצפון אפריקה בפרט. דבר שני אין הבדל בין מה שקרה ליהודי לוב ותוניסיה ובין מה שקרה לרוב יהדות מזרח אירופה. מי שחושב אחרת לא מבין מה זה שואה. נקודה. יהודי אותן מדינות עברו תקופה קשה לאין ערוך הן על ידי וישי הצרפתי במשך שנתיים, הן על ידי הגרמנים, האיטלקים הפאשיסטיים וכמובן הסולטן והאריסטוקרטיה המוסלמית והתנועה הלאומית המוסלמית. כולם כאחד התנכלו ליהודים בלוב ובתוניסיה. השואה אינה אירוע מזרח אירופאי יהודי בלבד… גם עמים אחרים עברו ועוברים שואה. אי אפשר להבין את השואה מבלי להבין את מה עברו אחיהם בצפון אפריקה… השחורים באפריקה, הארמנים…

  6. שאול סלע

    . ניצול השואה אמר לילדה "כל אחד בבית שלו יעשה מה שהוא רוצה,מי שלא עצוב שלא יעמוד", הוא מציאותי. הסבל והזכרון הוא קודם כל של הניצולים ומשפחותיהם.

    2. מי שבגר במערכת החינוך יודע היטב שהשואה אינה שואת האשכנזים , וגם ששואה אינה מעברות.הסרט שצפיתי בו לא מתריס כנגד ההיסטוריוגרפיה של השואה ,אלא מספר אותה כפי שהיתה.

    3. סימן השאלה הגדול הוא האם אלה שנפלטו ממערכת החינוך מנוכרים או לא מנוכרים לזכר השואה. ננסח את השאלה אחרת, האם כמו כאלה שלא יודעים מי היה בן גוריון יש כאלה שלא יודעים מה היתה השואה.

    אני הייתי שואל אם אביאל שהעיפו אותו מהגדוד מבין לא עושה בשואה קרדום לחפור בו כי הוא רוצה להיות ישראלי