סילבן שלום: סיום מביש לעסקן ציני

(יוסי דהאן)

בהודעת הפרישה מהחיים הפוליטיים שנאלץ סילבן שלום לפרסם בעקבות התרבות התלונות נגדו על הטרדות מיניות, הוא כותב בין היתר, "כ-23 שנים אני משרת במסירות ובאמונה את הציבור כח"כ וכשר במשרדים שונים, זאת מתוך תחושת שליחות ורצון לקדם מטרות חברתיות וציבוריות חשובות ביותר".

כשאני קורא את המשפטים הללו אני נזכר במדרכה שמול ביתו הפרטי המטופח ברחוב צדדי שקט ברמת גן, מדרכה עליה עמדו ומחו מדי יום שישי, במשך שמונה עשר שבועות רצופים, פעילות ופעילים רבים של תנועות חברתיות שונות, במסגרת מחאה שיזמה הקשת הדמוקרטית המזרחית נגד מדיניותו הכלכלית של שר האוצר דאז סילבן שלום. משמרות מחאות אלו כללו עימותים עם המשטרה, שבאחד מהם שברו השוטרים את ידו של חברנו היקר דודי מחלב זכרו לברכה.

השלטים והקריאות מחו נגד תכנית "חומת המגן הכלכלית" שהוביל שר האוצר שלום – תכנית שהתעללה באנשים המוחלשים ביותר בחברה הישראלית, שכללה קיצוץ של 4% בכל קצבאות הביטוח הלאומי, הורדת שכר לעובדים במגזר הציבורי ומכירת נכסי ציבור במחירי מציאה מיוחדים לבעלי הון, אלה שכונו "בכירי המשק", שאיתם נהג שלום להתייעץ בסלון ביתו הפרטי.

שלום, יליד טוניס שגדל בבאר שבע, מעולם לא הסתכל אחורה למקום ממנו צמח, אלא אם כן פרט ביוגרפי זה הועיל לקידום הקריירה האישית שלו בקרבות הבוץ הפוליטיים שניהל נגד יריביו במרכז הליכוד. סיום מביש לעסקן ציני, יהיר ומזיק.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ג. אביבי

    פרשת סילבן שלום ואנחנו
    מאוד קל להתייצב היום נגד סילבן שלום. ואכן תרומתו הנראית לעין של סילבן שלום לציבור המזרחים היא אפסית (בהסתייגות). למעשה שלילית, אם נזכור שאת המדיניות האכזרית האנטי חברתית המונהגת היום ביד רמה ע"י ביבי נתניהו, התחיל סילבן שלום בהיותו שר אוצר בשנים 2002-2003.
    ההסתייגות: אשתו, ג'ודי שלום ניר מוזס, היא אולי היחידה בתקשורת הישראלית שמדברת נגד אפליות אנטי-מזרחיות. לא רק שאיננה מכחישה את קיומן אלא יוצאת נגדן לעיתים קרובות. אם היא מבטאת את דעתו ומהווה המשך לרצונו, הרי שתרומתו של סילבן אינה אפסית.
    סילבן שלום הוא עוד חוליה בסדרה ארוכה מאוד של אנשי ציבור מזרחים המחוסלים פוליטית ע"י מנגנוני האופל המכונים (כגון ע"י חיים רמון האשכנזי) "כנופיית שלטון החוק" האליטיסטית. פואד, דרעי, קצב, שטרית, בניזרי, סער (כמעט) ואחרים. זאת בליווי תזמורת תקשורתית מקיר לקיר.
    אני תוהה, הייתכן שכל כך הרבה אנשי ציבור מזרחים מורשעים על שחיתות ועל הטרדות מיניות – וכל כך מעט אשכנזים – בלתי אם קיימת כאן שיטה? האם באמת השחיתות כמעט לא מצויה בקרב העסקנים האשכנזים? האם באמת השחיתות היא תכונה כל כך מאפיינת את המזרחים?
    שלא ניטעה, המטרה של המפלילים בכל הפרשיות הללו, המלוות בתעמולה תקשורתית מתוזמרת היטב, איננה ביעור השחיתות בשלטון. רוב אנשי התקשורת המבליטים את החשדות נגד שלום הגנו בחירוף נפש על אולמרט, הגם שידעו על מעלליו הרבים. הם כמעט התעלמו מפרשת הירשזון ומעילות הענק שלו.
    הדבקת הנטייה הפתולוגית לשחיתות מינית בפרט (ואחרת בכלל) נעשתה אידיאולוגית לציבור המזרחים כולו ע"י "חוקרים" ציונים אשכנזים מהסוג של אייזנשטט ופרנקנשטיין – ממשיכי דרכו של הארכי גזען ארתור רופין. רופין לא במקרה היה גם אחד מאבותיה האידיאולוגיים של ההתיישבות הציונית האשכנזית בארץ. גם ז'בוטינסקי חשב כמותו על המזרחים והערבים. התעמולה התקשורתית בפרשה זאת כמו באחרות היא המשך תעמולתי של אותה אידיאולוגיה.
    להזכירכם, פרשת ההטרדות המיוחסת לסילבן התעוררה זמן לא רב לאחר שהנ"ל הביע התנגדותו להגברת ההסללה האנטי מזרחית היזומה ע"י נתניהו. הוא התריס כנגד הארכי מסליל נתניהו שישלח את ילדיו לבתי ספר מקצועיים (בהם תכניות לימוד של 5 יחידות ליבה כמעט לא מיושמות והדרך משם ללימודים אקדמאים במדעים מדויקים כמעט בלתי אפשרית). בתי ספר אלה מוצעים למזרחים בעיירות הפיתוח ובשכונות עוני, למען הגדלת הפער הסוציו-אקונומי לרעת המזרחים והפלסטינים אזרחי ישראל.
    הפרשה הנוכחית (בנוסף לעובדות המטרידות מצד סילבן שלום) – מעבר להיותה הענשה / נקמה נגד סיבן – היא עוד סימן הרתעה ששולח הממסד הלבן נגד פוליטיקאים מזרחים המתנגדים להמשך מדיניות קיפוח המזרחים. באותו עניין יש לזכור שגם גדעון סער אוים בהפללה על הטרדה מינית מיד לאחר שהציע לשנות את חלוקת הקרקעות האבסורדית בין הקיבוצים לשדרות.
    אני לא מצפה ממישהו כאן להגן על סילבן שלום – הוא לא מענייננו. אני כן מצפה בזאת הפעם, מאנשי הקשת המזרחית ומאנשי השיח המזרחי בכלל שלא יתנהגו שוב כמו בת יענה – אלא – שידרשו שקיפות והחלת מדיניות האין-סובלנות גם על עסקנים אשכנזים – דוגמת נתנייהו, הרצוג ורבים אחרים. אני מצפה שבפרשה זאת נדבר בקול רם על התנהגותה של התקשורת הכל-אשכנזית בישראל ככלי להעמקת הדימוי הפלילי לכל ציבור המזרחים בישראל.
    די לפסיביות!