ספר חדש בארה״ב מעורר דיון על פינוי דיירים מבתיהם

(יוסי דהאן)

אחד הספרים המעוררים עניין ודיון ציבורי בארצות הברית הוא ספרו של מתיו דזמונד "Evicted" העוסק בתופעת פינוי דיירים מבתיהם. הספר, שנמצא בצמרת רשימת רבי המכר בארצות הברית, הוא מחקר שערך דזמונד על פינוי דיירים בעיר מילווקי. בעבר ההנחה היתה ששכר דירה בארצות הברית הוא בערך בגובה שליש מההכנסה. על פי הנתונים של דזמונד, חמישית מהאמריקאים מדווחים שהם מוציאים לפחות חמישים אחוז מההכנסה שלהם על דמי שכירות; לפחות רבע מאלו החיים מתחת לקו העוני מוציאים שבעים אחוזים מההכנסה שלהם על דמי שכירות.

בארצות הברית רק 15% גרים בדיור ציבורי, השאר צריכים למצוא דיור בשוק הפרטי. מספר שוכרי הדירות במילווקי הוא 105,000. מדי שנה מפונים מבתיהם 16,000 מבוגרים וילדים. בין המפונים יש ייצוג יתר לנשים שחורות, כותב דזמונד: "בעוד שגברים שחורים עניים נמצאים תחת סורג ובריח, נשים שחורות מפונות מדירותיהן". דזמונד קושר בין האבטלה שפגעה במקומות כמו מילווקי וערים אחרות באזור בעקבות סגירת מפעלים המונית, לבין מצוקת הדיור והעוני. פינויים של אנשים מדירות אינו פוגע בהם רק כיחידים, טוען דזמונד, אלא גם מפורר קהילות שלמות. משבר הדיור לדעתו אינו רק תוצאה של הכנסה נמוכה, אלא גם של ניצול, בין היתר של דיירים על ידי בעלי הבתים שלהם. דזמונד סבור שיש להתייחס לדיור כזכות אדם בסיסית שעל המדינה לממשה. דרך אחת מרכזית שהוא מציע היא באמצעות חלוקת שוברים לזכאים, אולם הוא טוען שיש לנקוט במגוון של אמצעים בהתייחס לנסיבות השונות במקומות שונים.

בישראל, עד כמה שאני יודע, לא נעשה מחקר מסודר על פינוי דיירות ודיירים מבתיהם. אפשר לשער שעם עליית מחירי הדיור, קיצוץ המיליארדים בתקציב משרד השיכון בעיקר בבנית דיור ציבורי וסיוע בדיור, ובמקביל הקפאון בשכרם של משפחות המעמדות הנמוכים – התופעה הזו כנראה גדלה כאן בשנים האחרונות.

לקריאה נוספת:

מאמר של דזמונד על "כלכלת עיקולי הבתים" שתורגם לעברית על ידי "דהמרקר"

ראיון עם מתיו דזמונד

מחקר של שלמה סבירסקי וירון הופמן-דישון מ״מרכז אדוה" – ״ממגורים לנדל״ן: ההשלכות של הצטברות העושר בידי מעטים על שוק הדיור״

מאמר של קלריס חרבון, "בית הוא יותר מקורת גג, הוא כבוד, היסטוריה, תרבות ונראות"

פורום הדיור הציבורי