מעטים האמנים כאן שמצליחים לגעת בתנועה הגיאוגרפית הישראלית בידיים כל כך חשופות, ודיקלה עושה את זה בלב המיינסטרים. כמה מדויק היה לראות אותה על הבמה הזו, עם אלפים ששרים את המילים, מתפללים איתה לאלוהים, לשנה טובה יותר
צופה בסרט ערבי כל שישי בילדות. כמעט שלושים שנה יעברו עד שאגלה שסבתא שלי ופריד אל אטרש היו חברים. אין לי מושג, זה עובר מתחת לרדאר. ובכל זאת הן שם, המלים
ילדים כמו מישל כהן הם התקווה היחידה שלנו להמשך התרבות המזרחית, הוא התשובה הניצחת לחזון הווילה בג'ונגל וכור ההיתוך. אופיר טובול על הפרויקט החדש של יהורם גאון ב"בית הספר למוזיקה"