אי אפשר להמשיך להיתמם: גם הפלסטינים בעלי תעודת הזהות הכחולה לא ניצלים מזרועם האלימה של החוק והממסד הישראלים. חוט ישיר עובר בין מאורעות אוקטובר, לפני 16 שנה, לבין המתקפה האלימה על מייסם אבו אלקיעאן
מאחורי כל אבן שנזרקת במזרח ירושלים עומד אדם שחש מושפל וחי במציאות בלתי נסבלת. מבחינה משפטית וחוקית, שינוי נהלי הפתיחה באש והרחבת השימוש בירי חי נגד מיידי אבנים, רק יחריף עוד יותר את מדיניות האצבע הקלה על ההדק
ההתייחסות לחמדאן כאל מחבל ולא כאל אזרח, מאפשרת לבנט להמשיך בקו הטיעון הבעייתי של אהרונוביץ' שמבקש להצדיק הרג במקום של מחבלים. כי לאף אחד לא באמת אכפת אם שוטר פעל על פי נהלי הפתיחה באש או לא, כשענייננו "המלחמה בטרור". פאדי ח'ורי על הירי בכפר כנא
אירועי אוקטובר 2000 חשפו את דבקותם של האזרחים הערבים-פלסטינים בילידוּתם, ואילצו את הרוב היהודי להתחיל לחשוב על הפרויקט האתנו-לאומי שלהם. מאמר מתוך המגזין "ג'דל"
