הח"כית הטרייה גלית דיסטל-אטבריאן סיפקה בנאומה הראשון בכנסת עוד מופע מרתק במסורת אבישי בן חיים, שעיוות את ההיסטוריה היהודית בארצות האסלאם לצרכים פוליטיים בתוך ישראל (הראשונה) היום
כתלי הבית התמלאו כתמי דם ירוק, ובתום הפיוט היינו טבולים בירק וריח בצל חריף. כיום מבין אני שחתימת ההגדה 'חסל סדר פסח כהלכתו' ידעה בכל שנה משמעות אחרת בראשי. קטע מספרו הראשון של אברהם מוטהדה, ״אזאדי״, שייצא לאור בקרוב
בוקר נאום נתניהו: מי שהבטיחו לנו לפני 15 שנה בלי להניד עפעף שנמצא אקדחים מעשנים בלב בגדאד, טוענים עכשיו שחייבים להפציץ באיראן. חשוב שנדאג, אבל מזה שהממשלה או המודיעין לא אומרים לנו בדיוק את (כל) האמת
אחרי ימי חירות, שואה, זיכרון ועצמאות יהודים ובצל שורה מתארכת והולכת של מנגנוני דיכוי שמפעילה המדינה נגד נתיניה, אזרחים ולא-אזרחים, אנו נזכרים בשלוש דמויות מן העולם אשר הובילו מאבקים לשחרור מדוכאים כדי שיעניקו השראה להמשך השנה. רשימות על מחוללי חירות נוספים יתקבלו בברכה
עדות מצמררת של עמאד בהאוור, אסיר פוליטי מתומכי מיר-חוסיין מוסאווי (מועמד המחנה הרפורמיסטי בבחירות 2009 באיראן, המוחזק מאז עם אשתו במעצר בית בתנאים קשים), מהמתקפה על אגף האסירים הפוליטיים בכלא אווין ביום חמישי האחרון
עופר נמרודי מספר איך "בנינו להם מדינה", איש עסקים אחר מפליג בתיאורי ארוחת ערב שכל-כולה פנטזיה אוריינטלית. ביחד עם סרטי 8 מ"מ, הסרט "לפני המהפכה" עוקב אחר סיפורם של הישראלים שחיו באיראן בשנות ה-60-70
מקובל לחשוב שנפילת השאה הביאה לניתוק היחסים בין ישראל לאיראן שעד אז היו שקולים לסיפור אהבה. אולם היחס של האליטות המשכילות ושל שאר העם לישראל השתנה באופן מרחיק לכת דווקא אחרי 67'
הקול האחיד והלא ביקורתי בדבר "האיום האיראני" פוגע בישראל. בניגוד לתפיסות הרווחות בדיון הציבורי בישראל, הפיתוח הגרעיני באיראן דורך במקום ואף מואט. קריאה בדוחות סבא"א
