המהלך של ממשלת ישראל הוא צעד מאפיונרי קלאסי של סחיטה באיומים: מטילים אימה, יוצרים כאוס ומחסלים את הביטחון האישי כדי להשיג שליטה וציות מפוחד לתכתיבי הכוח המתעלל בתירוץ מזויף של "מתן הגנה"
הפשיעה בחברה הערבית מורגשת בכול, אין כפר בטוח ואין עיר בטוחה. הטרור של ארגוני הפשע מתפשט ומשתולל ולבסוף זרועותיו הארוכות יגיעו גם ליישובים היהודיים. אולי זה מה שיגרום לרשויות סופסוף לזוז
שר הפנים, אריה דרעי, לא מודע לאירוע הטראגי שבו נרצח מוחמד בן ה-15, אבל העיקר שנתניהו מינה עוד פרויקטור ושלקראת הבחירות התקשטו לפתע כל המפלגות בתוכניות למיגור האלימות בחברה הערבית
בעקבות הירצחו של מחמד אבו ניג'ם השבוע ביפו, כשהמציאות הרצחנית מכה בפניי ובפני חבריי ובני שכונתי ועירי שוב ושוב, אני מתחיל להבין שאנשים טובים לא היו מאפשרים לה להמשיך ולהכות ללא רחם
112 מקרי רצח התחוללו השנה בחברה הערבית, שיא של כל הזמנים. מה צריך לקרות על מנת שבשנת 2021 המדינה תטפל כהלכה בפשיעה הגוברת ובהפקרות המאפשרת אותה? קודם כל, על הממשלה לקחת אחריות
העובדה כי החברה הפלסטינית על כל מוסדותיה אינה יוצאת למלחמת חורמה נגד רצח נשים, מאפשרת לישראלים להתייחס אליה מתוך עליונות המתבטאת בהחלת האופי הפרימיטיבי של התופעה על כל השאיפות הלאומיות הפלסטיניות ועל המאבק לשחרור לאומי
אולי עכשיו, כשנחשף ברבים מה שאנחנו יודעים מזמן, כשהשוטרים שלכם מודים ש"המדיניות דפוקה מהשורש" ומבטאים תסכול מהמוטל עליהם לעשות ביישוב הערבי, אולי עכשיו תיאותו סוף סוף לחשב מסלול מחדש?
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
