אנחנו יוצאות למועדונים ופותחות פרופילים באפליקציות סטוצים אך במקביל, בזירת השיח, נתקענו עם טיעונים מיושנים לגבי סקס ואלימות מינית. הגיע זמנו של הפמיניזם להתעדכן ולאמץ לחיקו בין היתר את מחשבת הסקס-פוזיטיב. ואולי כדאי להתחיל בהבנה שמה שרע לי לא בהכרח רע גם לאחרת
הספר ״גוף זר״ חוקר את הקשר בין הפרעות אכילה לפגיעה מינית בילדות בעזרת ראיונות עם עשרות נשים. דבי אילון כותבת בעקבותיו על הפרעת אכילה כרצף רחב, על תרבות האונס ועל מקומם של גברים במאבק בכל אלו
המאבק בתעשיית המין חייב להתרחש בכל הזירות במקביל – המשפטית, הפוליטית והתודעתית. אין לנו את המותרות להפקיר אף פינה, כי למדנו על בשרנו: מה שמתחיל באלנבי 40 מסתיים בירקון 98
הלוואי שהייתם לוקחים חצי מהאנרגיה שאתם משקיעים בהגנה על פרקטיקות מיניות אזוטריות ומשקיעים אותן בלהגן עלינו, הנשים, מפרקטיקות של אלימות מינית ותרבות האונס. שירה מייקין על האונס באלנבי 40
