למרות הפעילות העשירה והמרשימה של יוצרות ויוצרים מזרחים, יצירותיהם לא הפכו חלק מהאמנות הקאנונית בישראל. עבודותיהם אינן מהדהדות את 'צלמה ודמותה של החברה שבתוכה הם פועלים'. פרק מתוך ספרו של יוסי יונה, "מיזוג אופקים" על אמנות ישראלית והיבטיה הפוליטיים
הציירת והמורה לאמנות מרים באסל אהבה טבע דומם והתנגדה לגישת המצוינות בחינוך. הבת, נעה באסל, כותבת על אמה ועל התערוכה "יופיו הסודי של היומיום" המסכמת 40 שנות עבודה ויצירה
השבוע הלך לעולמו בגיל 93 הצייר נפתלי בזם. בעוד מרבית בני דורו פנו לעבר המופשט, יצירתו של בזם עסקה בין היתר בקשיי החיים במעברות, באנשי ובנשות הכפיים ובאירועים המטלטלים של התקופה – כאשר הוא אינו מהסס להביע עמדה פוליטית ברורה
הדיוקנאות המוקפדים של המזון שמציעה לנו שמואלי בוכניק הם ישראליים מאוד – "חומוס-טחינה", "פלפל חריף", "חריימה" – ומציבים תשובה הולמת ל"פורנו אוכל" המציף את האינסטגרם. האסתטיזציה המוחלטת של המזון נאגרת בפיגמנטים הצבעוניים, בקומפוזיציה הפתיינית, בחומרי המזון שהוגדלו לפתע פי כמה מגודלם המקורי, מאיימים הפעם לאכול אותנו
הדיון על הציור המצונזר של איילת שקד חושף כיצד התביעה ״לראות הכל״ בשם ״החופש״ נעשית על גבו של הגוף הנשי הממשי שנמצא אי שם מאחורי הציור, ומכשירה אלימות מגדרית כתרבות
רוח הרפאים של המקום: סמאח שחאדה מציגה דיוקנאות של נשים פלסטיניות בחלל בית ביפו-יאפא, שתושביו גורשו ב-48׳. במסגרת אירועי ״בתים מעבר למקף״ לציון יום הנכבה ה-68