לאור האמירות שנשמעו בתקופה האחרונה מפיהם של סלבריטאים אשכנזים כאלו ואחרים, שווה לחזור לרגע מכריע באנתרופולוגיה הישראלית, בו התבונן החוקר עמנואל מרקס במרוקאים של מעלות וקבע – מבלי לדבר את שפתם או להכיר את תרבותם – שהם אלימים
מחקר אנתרופולוגי במכון לרפואה משפטית, ומתוכו פרק שעוסק בפתיחת הקברים של ילדי תימן הנעדרים. מבט של אנתרופולוגית מרוחקת שבסופו של דבר מוצאת קשר אישי לא צפוי לפרשה
הצידוק היחידי לקיומה של ועדת גרמן הוא הטיעון של "מגיע להם": עשירים לא צריכים לעמוד בתור, ורופאים "כוכבים" זכאים לשכר שערורייתי. משל היה הכסף המדד הנעלה ביותר של זכות אנושית, שלא לומר מהותה של זכות זו. שלמה סבירסקי מציע שני פתרונות יצירתיים וחדשניים לבעיה
מהי שיטת מחקר פמיניסטית? מתוך סקירה של שיטות קיימות, אורלי בנימין מציעה לשלב ראיונות עם אתנוגרפיה מוסדית ושיתוף פעולה בין הנחקרות "בשטח" לחוקרות האקדמיות כדי לייצר ידע מועיל לשינוי מסגרות דכאניות. מאמר מתוך הספר "מתודולוגיות מחקר פמיניסטיות"
אילנה שזור ותום מהגר קוראים בספר "בקופסאות הבטון" וכותבים על התרגשותם, ועל הקולות שמגיעים מהשוליים של השוליים ומביאים את המחברת פנינה מוצפי-האלר ואותם לרפלקסיביות מאירת עיניים
"לאחר שסיימה את עדותה ביקשה המורה מתלמידיה לחלוק את סיפורי המשפחה שלהם מתקופת השואה. בכיתה השתררה דממה. אף אחד מהתלמידים לא היה יכול לחלוק עם הכיתה סיפורים משואה, שכן משפחותיהם לא חוו אותה". מה ההבדל בין האופן שבו מנחילים לתלמידי תיכון מזרחים ואשכנזים את הזיכרון הלאומי? ואיך זה תורם להסללה?
ההערה הכי לא צפויה ומרגשת הגיעה כשבחור צעיר נעים הליכות ניגש אלי בביישנות, ואמר לי שהוא קורא בימים אלה את הספר שלי ושזה עוזר לו "להבין את הזהות הירוחמית המסוכסכת שלו". על מפגשי ספריות בקצות הארץ בין חוקרת לקוראים
