"דו"ח האפרטהייד" של אמנסטי התקבל בישראל כמו תוצאות בדיקה: ישראל חיובית לאפרטהייד, ומכאן נותר רק לתהות אם מדובר בעלילת דם אנטישמית, אמירת המובן מאליו או התפתחות עם השלכות משפטיות אמיתיות. מה שחסר, בינתיים, הוא דיון בתוכן הדו"ח עצמו. אז מה הטענות המרכזיות בדו"ח ומה המשמעויות שלו עבור ישראלים-יהודים?
דרום אפריקה עם הריזורטים והאדמות היפות שלה היא מדינה בלי אלוהים. היא אותם הקיבוצים הנאורים שמצביעים יפה למרצ ומפגינים "נגד הכיבוש" כל עוד מדובר באדמות רחוקות, אבל מצופפים שורות ודואגים לעצמם היטב כשצריך לדבר על חלוקת משאבים וקרקעות הוגנת ● רשמי מסע
המראות של הימים האחרונים לא מותירים מקום לספק: אנחנו עמוק בתוך משטר אפרטהייד שנדרשת מידה גדולה של כוח ברוטאלי והתנהלות אלימה כדי להבטיח את שליטתו. תתמודדו עם האמת, מעולם לא היה פה דו קיום
התנגדות לכיבוש היא לא דעה, לא השקפת עולם, ובטח שלא סלוגן. הפעולה של יונתן פולק מפרקת את האפרטהייד – לא כמערכת חוקית וסימבולית, אלא כמערכת יחסים בין ישראלים ופלסטינים במציאות החיים היומיומית והקונקרטית
כשאנחנו עומדים בצפירה, נדמה לנו שלמדנו את אותו לקח מהשואה. אבל צמח כאן ימין שמאמץ את שפתם של הרוצחים ומבחינתו האידיאולוגיה שרקמו רק טעתה בכתובת, בבחירת היהודים
בימי האפרטהייד הורשו השחורים לקנות רק מוצרי יסוד, ואני נזכר בקצינינו המסורים סופרים קלוריות לתושבי עזה. עד לא מזמן היה פה חשמל במתח נמוך וכנופיות היו גונבות אותו, אך לאחרונה התקינו חשמל רגיל ומאז הכול בסדר. הנה, אצלנו כבר יותר גרוע
יש את האמריקאים הליברלים האלה, שבכל פעם שתגידו משהו ביקורתי על ישראל ינופפו לעומתכם במד האנטישמיות. מבחינתם, ישראל איננה מדינת אפרטהייד, יצאה מזמן מעזה, ובכלל – ״יש גרועות ממנה״. כך תתמודדו עם הקלישאות
דו"ח חדש של האגודה לזכויות האזרח בוחן את שתי מערכות החוק שהתפתחו בשטחים, האחת לפלסטינים והשנייה לישראלים. עו"ד נרי רמתי המייצג עצורים פלסטינים מאיר נקודה נוספת הייחודית לשלטון הכיבוש-אפרטהייד הישראלי
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
