הריבוד האתני והמעמדי בישראל הצליח לבדל את עצמו ממאבקי גזע בעולם. ישראל הייתה, למשל, האחרונה לתמוך במשטר האפרטהייד בדרא"פ. עליונות "לבנה"? מה פתאום! כאן אין "לבנים", רק אשכנזים. בעקבות התפעמותו של כותב אשכנזי ב"הארץ" מיופיה של המילה "כושי"
ההתבטאות האחרונה של מפכ"ל המשטרה, רוני אלשייך, משקפת נאמנה את האתוס שהיכה שורש במשטרה: השאיפה לסמכויות רחבות ככל שאפשר, זלזול במערכת המשפט, גיבוי וחיפוי לשוטרים שסרחו, בצד אלימות, גזענות, סקסיזם וכוחנות שכבר תש כוחנו מלחזות בה
כשמתבוננים על אלימות משטרתית בשנה האחרונה נגד אפרו-אמריקאים בארה״ב ויוצאי אתיופיה בישראל מגלים שהרבה קרה, אבל מעט השתנה. ההתבוננות אחורה מכריחה אותנו גם להביט קדימה ולשאול מה השלב הבא במאבק
יוצאי אתיופיה יצאו שוב לרחובות כדי למחות על החלטת מח״ש לסגור את התיק בפרשת יוסף סלמסה ז״ל. מי שחושב שמקרה זה – לצד מקרים נוספים רבים של אלימות משטרתית, אפליה והשתקה – יגרמו לזעזוע ציבורי, נוכח שהמדינה ממשיכה לטמון ראשה בחול
כמה חודשים אחרי מחאת האתיופים, בה חשתי לראשונה קטנה אל מול הממסד וחסרת אמון במשטרה, הבנתי: עבור פעילה לבנה המאבק בגזענות הוא בחירה יומיומית, שחייבת להיעשות תוך מודעות לפריווילגיות
מבט נוקב על האלימות המשטרתית נגד שחורים בארה"ב והמקומות בהם היא מתחברת לאלימות נגד אתיופים, ערבים, מזרחים ושאר אוכלוסיות מוחלשות בישראל. המסקנה רק מתבקשת
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
