המסר הכי אפקטיבי שנדרש במחאת בלפור הוא דווקא "רק לא ביבי". אפשר לצופף תחתיו, כמעין מטריה נטולת-פניות, את מתנגדי הכיבוש, את נפגעי משבר הקורונה, את הנאבקים בשחיתות השלטונית וגם את החרדים, את הליכודניקים ואת אנשי המרכז שקצה נפשם בנתניהו
בדבריה לאומה, לוסי אהריש לא מצאה לנכון להזכיר את המלה "פלסטינים" על הטיותיה והתגאתה כי אינה מתכוונת לשבת בצד, גם אם יעלה לה הדבר בפרנסתה – מה שאכן קרה במהלך מסוכן של התאגיד. אולם גבוּרה אמיתית מצדה היתה להתנגד לשמש כעלה תאנה
האידאולוגיה הציונית הכוחנית ומדיניותה הדורסנית של ישראל כלפי מתנגדיה דומה להפליא למדיניות הלאומנית הקיצונית של צוררי היהודים לדורותיהם. הגזענות אותה גזענות, השנאה אותה שנאה
אחת מההצלחות המובהקות של הרשימה המשותפת בסבב האחרון הוא היבחרה של אימאן חטיב יאסין לכנסת, מס' 15 ברשימה והמוסלמית הדתייה הראשונה שתכהן בפרלמנט הישראלי. להתעלם מהחיג'אב שלה אפשר היה רק בעולם שוויוני, לא פטריארכלי, לא גזעני ולא אסלאמופובי
ישראל הופכת לחברה מזניחה בעלת פוליטיקה שבה המפלגות הגדולות מפרסמות מצעים כלכליים הממוקדים בטיפוח השפע, ואינן נוגעות בצמצום העוני. נוסחת האיזון בין התעשרות להתרוששות – גם במערכת הבחירות הנוכחית – אינה נושא לדיון ציבורי
במסגרת המסע האובססיבי לסילוק נתניהו, הולבנו חטאיו של ליברמן והוא הוכתר למוציא-ומביא החשוב והנכבד בבחירות האלה. החדשות הטובות הן שההכרה בתעמולת השנאה של ישראל ביתנו מתחילה לחלחל לשכבות חדשות
חזון הבלהות של ח״כ שרן השכל לגבי עתידם של מובטלי המפעלים הנסגרים בפריפריה מהדהד מדיניות ממשלתית ארוכת שנים: מתחייבים להקל את המצוקה, אך בפועל מזניחים קשות את התושבים
ביום שבו חוגגים בישראל את תוכנית האפרטהייד של טראמפ, לא מפתיע שחברת כנסת ערבייה, שמצהירה חזור והצהר על עמדתה המוסרית השוללת פגיעה בבני אדם באשר הם, נפסלת כמועמדת לכנסת ישראל. באמת לא מתאימה