בכנסים אקדמיים רבים מופיעה שפה אחרת לפני העברית, אבל כמעט תמיד זו אנגלית. בכנס "שפה בעין הסערה" היתה זו ערבית. על ערעור יחסי כוח ואובדן פריבילגיות הכרוכים בוויתור על שליטה, וגם ניסיון לענות על השאלה: למה אנשי המחלקות למזרח תיכון הדירו רגליהם?
מחקר של גוף ביטחוניסטי ישראלי אודות "מי הם מתאבדי הטרור הפלסטינים" מראה כי הפרת זכויות אדם פוגעת בביטחון, ואילו קידומן תורם לו באופן ברור. יריב מוהר מבאר
הצהרותיו של נתניהו השבוע על חלוקת עוגות, ארוחות חינם וניהול משק בית מהדהדות את העובדה שקובעי המדיניות לא מתעניינים בגורלם של האנשים שבמקרה יושבים כאן, ומייצרים גלי פאניקה כדי להשתיק כל סוג של ביקורת. איציק ספורטא קורא בין הציטוטים
למרות שציבור גדול יצא לרחוב לצעוק די!, ידע ראש הממשלה שהדרך להעביר את האג'נדה הקפיטליסטית שלו היא לדבר על מלחמה. יעקב בן אפרת על ההיסטוריה המפוקפקת של ההתגייסות למען "המדינה"ֿ
שלא יבלבלו אתכם עם משפטי כמו "יש מומחים לעניין" או "אתם לא מכירים את העובדות" – יובל אילון מסביר למה הציבור חייב לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות. כן, כולל תקיפת איראן
כמה נוח ששוב יורים על הדרום, כך אפשר להתנהג בברוטליות למפגינים ולהומלסים בלי שאף אחד ידבר על זה. דיווח ישיר מציר שדרות-באר שבע: הטילים הם רק הדובדבן שבקצפת של הבעיות שלנו בדרום
השפה של המחאה מחפשת מילים חדשות ותוכן חדש למושגים ישנים. אל מול סימני הקריאה והוודאות של השיח הממלכתי היא מאפשרת ריבוי קולות, ביקורת וספקנות. אפשר גם לקרוא לזה קול נשי
הרשימה הזאת פורסמה ב"העיר" זמן לא רב אחרי מותו של ישעיהו ליבוביץ, בדיוק לפני 17 שנה. גם אז דיברו על הקמת מדינה פלסטינית, וגם אז היתה כמובן בהלה נוראה. היא מופיעה כאן כלשונה
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
