הממשלה אישרה לנתניהו לגייס מחבריו הנדבנים את הסכום הדרוש לחגיגות ה-70 של ישראל. ואכן, ראוי שבעלי ההון יכירו תודה למדינה ולאדם שעשו כל כך הרבה כדי להרבות את הונם ונכסיהם, וחילקו להם בפזרנות את משאביה הטבעיים והציבוריים
השימוש במקלטי מס מגדיל את אי השוויון ופוגע ביצירת מקומות תעסוקה חדשים. מסמכים שנחשפו לאחרונה חושפים כי גם בישראל ישנה ״כלכלה שחורה״ של פוליטיקאים ובעלי הון
הדו״ח של ״פורום קהלת״ על התארגנות עובדים בישראל הוא מסמך כלכלי ימני, שנתלה בתאצ׳ר וברייגן על מנת להצדיק תופעות כמו עובדי קבלן, שבירת התארגנויות עובדים ושביתות ורווח כלכלי למעסיקים על חשבון העובדים. אין לו שום עניין בצמצום אי-שוויון או בצדק חברתי. סקירת עומק
רשימת התורמים שפרסמה עמותת אלע״ד לבקשת רשם העמותות חושפת, לצד גופים ממשלתיים, אוסף חברות מעטפת עלומות הרשומות במקלטי מס ברחבי העולם. ובכל זאת זכתה העמותה באישור ניהול תקין. חובה להאיר את הפינה החשוכה הזו
הגורם המרכזי לאי הצדק בגביית מס בישראל הוא בעלי הון שמתכחשים לחובתם החוקית ולאחריותם החברתית. במקרה של משפחת עופר, מדובר בהון שנצבר מניצול המינרלים המתכלים של ים המלח, מזיהום האוויר הנפלט מבתי הזיקוק, וניצול עבודתם של אלפי עובדי קבלן
ביקורת על הספר ״קיצור תולדות הניאו-ליברליזם״ מאת דיוויד הארווי והצעה לראיית החברה האזרחית כזירה רבת פנים של מאבק חברתי, בעלת היכולת להצמיח כוחות אנטי-הגמוניים
הביטוי ״כלכלה שיתופית״ בו מרבות להשתמש חברות כמו Uber ו-Airbnb, יוצר אשליה של יחסי אמון ואלטרואיזם. תביעות על אפליה שהוגשו לאחרונה כלפי חלק מהחברות האלו חושפות כי הן רחוקות מלהיות גן עדן שיתופי ומצליחות לחמוק מכל רגולציה של אי-אפליה ושמירה על זכויות עובדים
״מגש הכסף״ עושה הכל – מלבד פוליטיזציה של הכלכלה הישראלית. דורון צברי וגיבוריו לא רצו לדבר ״עדתית״, "מגדרית", "לאומית" או "מעמדית". כך נפלו רוב שיניה החדות של הביקורת, שאינה קוראת לעניים ולעניות בישראל בשמם המלא – ערבים, נשים, מזרחים
בין מניפולציות של העירייה כדי לחמוק מאחריות לבין תאוות בצע של בעלי הון, האזרחים נגרסים ובית המשפט משים עצמו כפקיד תמים חסר שיקול דעת. על מעללי גבעת עמל ב'
בשנים האחרונות האקדמיה הפכה לאחד משקי החבטות שמואשמים בהרבה יותר מתחום אחריותה. עודד גולדרייך מהפורום להגנת ההשכלה הציבורית מצביע על מקומה של האקדמיה במסגרת מנגנוני הדיכוי הן כסובייקט מדכא/משחרר והן כאובייקט מדוכא/משוחרר. חלק א'
