הרבה מהמזועזעים, גם אם לא היו מתנהגים כך בעצמם, בכל זאת שותפים לשיכרון הכוח היהודי ולאדנות המחליאה שלו. המגיבים בטוחים שהם (אתם) אוהבי אדם, רודפי שוויון ואוחזים בערכים ליברליים, אבל עדיין נותנים יד לכיבוש, לנישול ולגזילת אדמותיהם של הבדואים
האידיאולוגיה ששלחה את המזרחים לפריפריה לפני חמישים שנה שולטת עד היום במנגנוני ״פיזור האוכלוסייה״ של ישראל, כאילו בן גוריון, רענן ויץ וגיורא יוספטל עדיין מנהלים את ההצגה
בשבועות הקרובים ידונו בהתנגדויות למה שמכונה "מתחם קדם" – פרויקט עצום-ממדים שאמור לקום מעל שרידים ארכיאולוגיים בסמוך לחומת העיר העתיקה. פרויקט שמימושו יביא לפגיעה בלתי-הפיכה במראה האזור, וחשוב מכך אף יגזול קרקע נוספת מתושבי סילוואן
בקיץ לפני שנתיים וחצי היינו רבים יותר, חסמנו יותר כבישים, ובכל זאת המשטרה לא התנהגה כמו בגדה המערבית. היום כן. וגם, על התמימות שבהתחייבות לאי-אלימות. בעקבות יום הזעם נגד "תוכנית פראוור"
האם הילד שחולצתו מופשלת, עם כל משפחתו ושאר הבדואים המתנכלים האלה, נשים וטף וגברים, יודעים שבדיוק נפלה עטרת ראשנו שהם באים עכשיו? אולי זה מה שמעצבן את השוטרים, שהרי היינו ברגע כל כך יפה, מאחד ומפלג. על יום הזעם נגד "תוכנית פראוור"
"סבורני שטעות בידך. אתה כראש המדינה העברית לא תוכל לגזול את אדמת הבידואים", כך אמר איש קק"ל יוסף וייץ לדוד בן-גוריון, מבלי להבין שמי שטועה פה, ובגדול, זה בכלל הוא. הצצה לדיונים בהנהגה הציונית ב-1948 – זרעי הפורענות של תוכנית פראוור ב-2013