עשר שנים לאחר פריצתה של עיר לכולנו ושבע שנים לאחר המחאה החברתית בישראל, ממשיך ראש העיר הניאו-ליברל בבטחה אל קדנציה חמישית. כיצד נוטרל האיום של עיר לכולנו על שלטונו של חולדאי ומה צופן העתיד לפוליטיקה העירונית?
בפני מנהיגיו הפוליטיים של הציבור הערבי בישראל עומדות שאלות אסטרטגיות מכריעות: האם הרחבתה של הדמוקרטיה הפנים-פלסטינית סותרת את החתירה לעבר קואליציה עם גורמי שמאל ציוני? מתן קמינר סבור שייצוג המתח הזה בידי זרמים פוליטיים שונים הוא ביטוי לחיוניות דמוקרטית, ולא סכנה שיש לדוחקה אל מחוץ לזירה הציבורית
נדמה שפעילי חד״ש היהודים מתייחסים לחברה הערבית, לתפיסותיה ולעמדותיה, כעול על פרויקט ה״יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים״ שלהם. הדיון האחרון במפלגה סביב חיזבאללה מוכיח זאת שוב
עליית שכר המינימום יכולה לשפר משמעותית את חייהם של עובדים רבים שחיים בעוני. רק מי שמנותק נפשית ותודעתית מהחיים בעוני יכול לחשוב ש-4,300 ש"ח בחודש מספיקים. אבל, מעסיקים גדולים במגזר הפרטי והציבורי צפויים להתנגד. האם הכנסת תתמוך?
למה לא לאחד כוחות נגד חולדאי • איך מורידים את שכר הדירה בעיר • מי התחפש לעיר לכולנו כל עוד זה לא פוגע בעשירים • איך מתמודדים עם בעיית הפליטים ומבקשי המקלט בדרום תל אביב • מה בין הליכוד למק"י ועוד. ראיון עם אהרון מדואל, מועמד תנועת עיר לכולנו לראשות…
רון חולדאי הוא נציג ברית של תושבים מבוססים, אשכנזים ברובם, ושל בעלי ההון. ניצן הורוביץ אינו קורא תיגר על ברית זו. לכן על פעילי שמאל רדיקלי להילחם בכל הכוח על הצבת מועמד/ת משכונות הדרום בבחירות לראשות העיר
בשבועות האחרונים שאלו אותנו לא מעט פעמים בניסוחים שונים, למה התחברות-תראבוט לא מקימה רשימה לבחירות. לפניכם תשובה ארוכה המסבירה מדוע בחרנו להיות חלק מחד"ש ולמה אנחנו עדיין עומדים מאחורי בחירה זו, תוך ניסיון לחזק ולהנכיח בזירות שונות את קיומה של מנהיגות שמאלית עממית, ערבית ויהודית-מזרחית
בחירה בדב חנין לכהונה שלישית ולא ביעל בן יפת לכהונה ראשונה, שניהם מועמדים ראויים לכל הדעות, היא שעתוק של אותם יחסי כוחות ישנים דווקא במרחב שאמור לקרוא תיגר על הסדר הקיים
שוויון מגדרי משמעו גם לפנות מקום. חבל מאוד שבחד"ש – שהחליטה לא לשריין מקום ריאלי לאשה – לא הפנימו את זה. ובכלל, במערכת הבחירות המיותרת הזו נשים דורשות מקום בפרונט
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
