כאשר הגיעו ראשוני הציונים ליפו, התגוררו בה עשרות אלפי פלסטינים. אז איך הפכה הסיסמה הציונית ל"עם ללא ארץ לארץ ללא עם"? חנה ספרן מתבוננת בהיסטוריה כדי להבין את ההווה
בימים אלה נשמעת ביקורת קשה על עמותות המתנחלים ביפו, שמאיימות על הקיום המשותף בעיר. מקורות היסטוריים מראים שהקווים האידיאולוגיים של פעילותן נוצרו בתחילת המאה ה-20, עם הקמתה של תל אביב, שמנהיגיה מתעקשים מאז ועד היום על מדיניות של סגרגציה • 100 שנה למאורעות תרפ"א
על האופן בו רעיונות מתחום הסטטיסטיקה והדמוגרפיה של החברה הישראלית חברו יחדיו לשיח אאוגני על ״מזרחים״ בשנות הארבעים. האם אותם רעיונות הם אלו שבין השאר סללו את הדרך למה שיקרה עשר שנים מאוחר יותר – האפשרות לחשוב שתינוק של משפחה ממוצא מסוים, ראוי שיימצא לו בית אצל משפחה מסוג אחר?
כיצד ניסו בן גוריון וגולדה מאיר לסכל את פעילותו של הוועד לפירוז גרעיני בישראל, ורדפו פוליטית את חבריו, אינטלקטואלים כמו ישעיהו ליבוביץ וגרשום שלום? מתוך הספר החדש ״המאבק על הפצצה״
השבוע, בביקורו בסין, עוד הספיק בנט לראות את עצמו כשר חוץ כלכלי. הרומן הזה אמור להוביל לכך ש"כאשר אומרים 'ישראל' יחשבו 'היי-טק/חדשנות' ולא 'אינתיפאדה/פיגועים'", אבל כששיתופי הפעולה כוללים אימוני מג"ב למשטרה הסינית, די ברור מה טיב הקשר ולאיזה מועדון דיפלומטי אנחנו מצטרפים
בין מרוקו לאשדוד, בין ביאליק לבן גוריון: פרק ראשון מספרו החדש של סמי שלום שטרית, "יהודית ודמוקרטית: מבחן בְּחינוך – חיבור על חינוך, לאומיות, אתניות ודמוקרטיה" בהוצאת בימת קדם
"סבורני שטעות בידך. אתה כראש המדינה העברית לא תוכל לגזול את אדמת הבידואים", כך אמר איש קק"ל יוסף וייץ לדוד בן-גוריון, מבלי להבין שמי שטועה פה, ובגדול, זה בכלל הוא. הצצה לדיונים בהנהגה הציונית ב-1948 – זרעי הפורענות של תוכנית פראוור ב-2013
פעם תימנים, היום אתיופים. פעם מפא"י, היום מפלגת העבודה. השחקנים מתחלפים והתמונה נשארת. אבל לא הכל נותר כשהיה. קורה משהו חדש בבחירות המוניציפאליות ברחובות
ראשית רמסו את הדתיות המתונה של המזרחים ודחפו את חלקם לחרדיות קיצונית שמקורה באשכנז. לאחר מכן האשימו את המזרחים בחרדיות שמקורה אשכנזי, ועכשיו רות קלדרון ממציאה מחדש את היהדות המתונה כאילו לא היו דברים מעולם
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
