המלחמה האידיאולוגית של טראמפ ונתניהו ברגולציה משרתת את האינטרסים של התאגידים, וכך, בעוד הפקידים יתעמקו בבחינת תועלתו של הכלל החדש מבית ראש הממשלה, פועלי בניין ימשיכו להתרסק מהפיגומים אל מותם
האם נשים לבנות ימשיכו בפעילות פוליטית נגד ממשל טראמפ ומדיניותו האנטי-כל-מה-שאינו-לבן, גם כשהיא תגבה מהן מחיר חברתי כבד? גם אחרי שהצעדות שמצטלמות כל-כך יפה באינסטגרם יפנו את מקומן להפגנות פחות שקטות?
מתוך השנאה והאלימות עלתה תקווה שאולי נשות העולם, שיצאו בהמוניהן לרחובות ב-600 ערים סביב הגלובוס, הן רק ההתחלה. נילי סולומונוב היתה בהרבה הפגנות, אבל שום דבר לא הכין אותה למה שקרה בשבת האחרונה בוושינגטון
הוגה הדעות והפעיל הפוליטי נועם חומסקי בראיון עומק על הגורמים שהביאו לעליית טראמפ, על ההדרדרות הצפויה שלנו אל עברי פי פחת אקלימיים, על מדיניות החוץ העלומה ומדיניות הפנים המיטיבה עם שועי הארץ ועל הרפובליקנים השועטים ימינה כמקובל בימינו בעולם
אחד הדברים שהועמדו על כף המאזניים בבחירות האלו הוא הרעיון של מדינת המהגרים. עם כישלונו, יש להתכונן לצורות חדשות של אלימות ולהבין מדוע והיכן נכשלה ״קהילת זכויות האדם״
שבוע לפני הבחירות בארצות הברית, ד"ר מוטי גיגי כותב מניו יורק על שני אירועים מכוננים ומפגשים אישיים שגרמו לו להבין טוב יותר את תופעת ההצבעה מתוך כעס לטראמפ ואת מקבילותיה בישראל
מעניין להשוות את ההנהגה הישראלית, על המדיניות המפרידה והקיצונית שלה, למועמדים ההזויים ביותר מקרב המפלגה הרפובליקנית בארה״ב. טראמפ רק חולם על חומת הפרדה, כאן היא כבר עובדה קיימת
המירוץ הדמוקרטי לבחירות בארה״ב מציב זה מול זה ניגודים: הממוסד והממלכתי מול הנגיש והצעיר; הטלוויזיה מול האינטרנט; הילרי קלינטון מול ברני סנדרס, יהודי כמעט אנונימי שמנסה להפוך את הפוליטיקה האמריקאית לפוליטיקה של רעיונות
