במקום שיהיו בעלי הבתים והקרקע – כמו האשכנזים ה"חלוצים" – השלטון מצמיד לתושבי שכונות השוליים של תל אביב-יפו תג של פולשים ועבריינים. אסור להפסיק את המאבק ולהיכנע בפני בעלי השררה וההון לפני שהדרישה הבסיסית ל"דירה תמורת דירה" תיושם
האקטיביזם שהתפתח לאחר מחאת קיץ 2011 קורא תגר על הפוליטיקה הישנה ובעיקר על הדומיננטיות של ערוצי הפעולה הפוליטיים המקובלים ועל האופנים שבהם הסיפור הניאו-ליברלי הותיר את הרבים מנותקים מהסיפור הפוליטי
כבר יותר מחצי שנה דורשות נאבקות הדיור הציבורי ממשרד השיכון לקבוע תקנון הוגן נגד הטרדות מיניות, לשווא. הגיע הזמן שמאבק #גםאני יעבור גם לשלב הבא: מאבקה של #גםהיא, שבו יעמדו נשים לצד אלו שתלויות ב״חסדיהם״ של הפוגעים בהן
יום הדיור הציבורי שהתקיים אתמול בכנסת מציף, כמו בכל שנה, את הפער הבלתי נתפס בין הכוח השורר במסדרונות ובחדרי הוועדות לבין מידת הנכונות והרצון להפנות אותו לטובת האזרחים. רשמים
למרות תפקודה הלקוי של "עמידר" והניהול השערורייתי של נכסיה, למרות 20,000 הזכאים הממתינים לדירות, החליט שר האוצר להוסיף למאגר הדיור הציבורי עוד 1000 דירות, שינוהלו בידי אותה חברה כושלת. שר השיכון מתנגד למהלך, אבל זה לא עוזר לאף אחד
על אף משב הרוח המרענן שהן מביאות עמן על הנייר, התוכניות החדשות של כחלון וגלנט להגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי מציבות כמה סכנות ממשיות לנאבקים ולנאבקות
