על האופן בו רעיונות מתחום הסטטיסטיקה והדמוגרפיה של החברה הישראלית חברו יחדיו לשיח אאוגני על ״מזרחים״ בשנות הארבעים. האם אותם רעיונות הם אלו שבין השאר סללו את הדרך למה שיקרה עשר שנים מאוחר יותר – האפשרות לחשוב שתינוק של משפחה ממוצא מסוים, ראוי שיימצא לו בית אצל משפחה מסוג אחר?
במרחב הציבורי של אמריקה הלבנה, חוקי המשחק ברורים: מחאה שחורה צריכה להיות מרוסנת – מדיניות שבעצמה הפכה למין גרסה חדשה של חוקי "ג'ים קרואו". עם פרוץ המהומות בפרגוסון לאחר ההחלטה לא להעמיד לדין את השוטר שירה למוות בצעיר מייקל בראון, פוליטיקאים צבועים מתרפקים על מורשתו הלא-אלימה של מרטין לות'ר קינג…
מחברת הדו"ח על מדיניות השימוש בדפו-פרוברה בקרב נשים אתיופיות, על ההיסטוריה הרעה של הזריקה ומערכי השליטה של המדינה על גופן של נשים, וגם מה השתנה בשלוש השנים שחלפו מאז הפרסום
גם אם אינם מודעים לכך עד הסוף, המפגינים להוטי השוויון אינם מחפשים דמוקרטיה, זו מהם והלאה. הם מוּנעים מתחושות עומק "דמוגרפיות" שקיבלו חימום במשך עשרים שנה, בישול איטי, עד ההלהטה הנוכחית. שולי דיכטר על המוטיבציה האמיתית לגיוס החרדים
היחס לפליטים ומהגרי עבודה מקביל ליחס הרווח כלפי פלסטינים, ומתקיים בין מרחבי השיח ההומניטארי לביטחוני. בשני המקרים, רוחש מתחת לפני השטח איום לכאורה על זהותה הקולקטיבית של מדינת ישראל, המעודד בקרב אוכלוסיות מוחלשות רצון להתבדלות, ובקרב בעלי פריווילגיות רצון לבטל את הגבולות מתוקף סולידריות אוניברסלית
מנגנון ההרס העצמי הטמון בתעודת הזהות של תושבי ירושלים המזרחית מתקתק תמיד: יוסי וולפסון על פסק דין עווד נ' שמיר מ-88', שהעניק גב משפטי למדיניות הדמוגרפית של ישראל. מאמר ראשון מתוך פרויקט "פסיקה במבחן" של המוקד להגנת הפרט
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
