נחשו מי זכו במהלך עשרת ימי תשובה האחרונים, בצו ביניים שזורק לפח את החלטות הממשלה לאכלוס בני אופקים בסמוך לביתם? מקרה מבחן שעיר פריפריאלית ושלוש התנחלויות ניצבות במרכזו, וממחיש את עוצמת הזלזול במושג "צדק חלוקתי"
לרגל זכייתו של פרופ׳ דוד שולמן, חוקר דרום הודו, בפרס ישראל לשנת 2016, מובא כאן פרק מספר שכתב בכובעו כפעיל תעאיוש. 14 שנים מאוחר יותר, הכיבוש עומד בעינו
בחודש פברואר הרסו כוחות הביטחון הישראלים את בתיהם של מעל מאה נפשות בדרום הר חברון. התושבים ניצבים בפני חוסר ביטחון בדיור, בפרנסה ואף בתזונה. מבט אל מציאות שרירותית ואל סולידריות אמיתית
״עובדה״ סיפרה לנו סיפור טוב, עם התחלה, אמצע וסוף. אך הסיפור האמיתי, שמתרחש עכשיו ומתמשך מזה שנים, הוא החשוב באמת ויש להביא אותו לידיעת הציבור. זה הסיפור על גזל האדמות והכיבוש
לישראל אין שום זכות לפעול נגד עזרא נאווי על בסיס פעילותו בשטחים או לשפוט אנשים חסרי זכויות אזרחיות ופוליטיות. הסיבה האמיתית לרדיפה של נאווי היא התרומה האדירה שלו לפלסטינים משוללי הזכויות והמכשולים שהוא מצליח להציב בפני מפעל ההתנחלות המתועב
כשההיגיון האתנו-לאומי מאפיל על ההיגיון של ההון: עשרה יישובים קהילתיים המתוכננים במבואות ערד מסעירים את הנגב. המתנגדים והתומכים אולי לא מודעים לכך שזו תוכנית שהתחילה ותיגמר על הנייר בלבד. אז למה ממשיכים לתכנן?
בשם "הכשירות הנדרשת לכוחות צה"ל", מבקשת המדינה לפנות ולהרוס שמונה כפרים פלסטיניים על 1,500 תושביהם בדרום הר חברון. איל רז על הפקעת האדמות המתמשכת של ישראל והמאבק המתהווה
השימוש בבית הכנסת העתיק בסוסיא כעדות לזכות ראשונים של היהודים במקום וכהצדקה לגירוש תושבים לא-יהודים ממנו, מלמד על חברה שאינה מצליחה לחיות עם סביבה משתנה
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
