"טיפולי ההמרה מסכני חיים," אומרת הרופאה ד"ר רותי גופן, ממקימות מרפאת גן מאיר שבמרכז הגאה ו'החברה לרפואת הלהט"ב', והפועלת ללא לאות למען הרחבת בסיס הידע הרפואי המותאם, מיגור הלהט”בופוביה בקרב צוותי רפואה וקידום בריאות בתוך קהילת הלהט"ב • ראיון
כמו הפמיניסטיות שחשבו שנשים בצמרת יועילו לכל הנשים באשר הן, כך גם האקטיביסטיות הלסביות, הטרנסיות, הביסיות, ההומואים הפלסטינים וכל שאר שכבת התחתית של הקהילה מאמינות שמאבק הפונדקאות ייקח את כולנו למעלה. אבל זה שקר ואחיזת עיניים
לפוליטיקת הזהויות הנחבטת מכל עבר מגיע בהחלט מקום של כבוד, אבל האם היא יכולה להיאבק בחוסר-השיוויון המתרחב? האנתרופולוג האמריקאי רוג׳ר לנקסטר מתבונן לאחור על מטרותיהן של תנועות הגיי ליבריישן והאופן בו התגלגלו למאבקים המוכרים לנו היום
משיטוטים בגנים ציבוריים ועד "הרשימה הוורודה" של המשטרה – פרויקט ההיסטוריה החיפאית הגאה מרכז עשרות סיפורים של דמויות חיפאיות ושל הקהילה הלהט"בית בעיר משנות ה-40 ועד היום
עבורי, כמו עבור אלפי להט״בים אחרים, היה מועדון אלנבי 58 נקודת ציון משמעותית בהתפתחות האישית, בהכרה בזהות המינית ובחיים החברתיים, הרומנטיים והפוליטיים. ההתעלמות מההיסטוריה הזו שמגולמת בהחרבת המקום לטובת פרויקט נדל"ן אינה מקרית
זהות יהודית להט"בית אינה סתירה כי אם חיבור אמיץ, שדורש לקחת אחריות ולדמיין את הדת והתרבות שלנו מחוץ לגבולות הציונות • מחשבות בעקבות האירועים הסוערים במצעד הדייקיות בשיקגו
המוסר הכפול מגיע לשיא חדש כאשר נשמעה במרצ ביקורת כלפי ח"כ עיסאווי פריג' שלא מדבר על להט"בים או פוקד מצעדי גאווה. פריג' טען שזה בגלל השמרנות של החברה הערבית, ואילו אופק אזולאי תוהה מה היה מתחולל במפלגה אילו מזרחי מסורתי מטעמם הציג טיעונים דומים
בתחילת שנות האלפיים, פוליאנה פרנק הציעה לי משהו שונה מכל מה שידעתי שאמורים לחיות. השבוע הייתי שוב בהופעה של ההרכב, ונזכרתי בפרקים שהפסקתי לספר, ברגעים הסודיים שנשארו ביני לבין עצמי
בעולם שבו רוב התסריטאים הם סטרייטים, יש לדמות סיכויי הישרדות גבוהים יותר אם היא מנמנמת באמצע אפוקליפסת זומבים מאשר אם היא לסבית שהרגע גמרה. על ״סינדרום הלסבית המתה״ ועל מקרה אחד שהוביל למחאה של צופים שנמאס להם לראות את בני דמותם מחוסלים בטלוויזיה