כמו בכל עונת בחירות, הטענות והקובלנות על הצבעת המזרחים לליכוד נשמעות ברמה. ברוב המקרים, הניתוח הוא שטוח, במקרה הטוב פסיכולוגיסטי. קובי ניב, למשל, נטפל אל המנהיגות המזרחית המתרפסת בפני אשכנזים ומציג גזענות ואפליה כאסון טבע
"אם טוב למזרחים להיות זנבות לחתולים מסוגו של ביבי נתניהו אז בבקשה. רק דעו לכם, אחים יקרים: יבעטו לכם בזנב כמו שבועטים בכלב רחוב מורעב" – דברים שפורסמו בנקודת האפס של פריצתו למעמקי קרביה של הפוליטיקה הציונית ב"עתון אחר" בשנת 1993 עם הקדמה אקטואלית
ה"שמאל" הישראלי לא מפספס אף הזדמנות לפספס הזדמנות. במשך שנים הוא מטפח עמדות פטרוניות, מתגזענות ומדירות כלפי מזרחים, ומסרב לקחת אחריות על טעויות העבר וכשלי ההווה. הכי קל עבורו להאמין שמזרחים מצביעים לביבי מתוך הזדהות עם התוקפן, ולא מתוך שיקול דעת
תרומתם של האינטלקטואלים המזרחים לשיח הציבורי החל משנות התשעים ועד ימינו לא תסולא בפז, אך חלק מהרעיונות שלהם מתורגמים על ידי אינטרסנטים בצורה מעוותת שבסופה נזק ממשי לציבור המזרחי
מה הקשר בין האינטרסים של המעמד הבינוני המזרחי למדיניות חברתית, כלכלית ופוליטית של ממשלות הליכוד בארבעים השנה האחרונות? איזה חותם הטביעו מנהיגים מזרחים בליכוד על המפלגה אם בכלל? תגובה למחקרם של נסים ליאון ואורי כהן
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
