מאיר עמור ביקר בכנסים פוליטיים של מרצ לקראת הפריימריז המתקיימים מחר (ג') ושאל כמה שאלות מהותיות שמאתגרות את הקיפאון השמרני של מרצ בכל הנוגע לזכויות האזרח והאדם של אנשים חומים
הפנטזיה האינפנטילית שמטופחת בקרב הגברים של קיבוץ ניר דוד מתגלמת במופע כמעט "בעל זבובי" כשאנשים בוגרים מסתובבים בחבורות ותוקפים בקטנוניות שהולמת ילדים את חברי המחאה שנדמה להם שבאים "להרוס להם את הבית"
במקום לחפש את העובדות שיצדיקו אידיאולוגיה ופוליטיקה "רדיקלית" מזרחית, חפשו את היסודות לשיתוף פעולה, כי רבבות הצעירות והצעירים בהפגנות אינם אשכנזים לבנים ואליטות • תגובה לכתבתו של תום מהגר "אנחנו לא השכפ"ץ האנושי שלכם: כל הסיבות להדרת רגלינו מהמחאה"
"המחאה מסריחה מניתוק", טוענת ג'נט בלאי, ודבריה משקפים את תחושותיהם של רבים מהפעילים במאבקים שונים לזכויות אדם, שחשים שאין להם מקום במחאת בלפור הלבנה. לדידם, בעלי הבית המוחים על אובדן הדמוקרטיה אך למעשה נאבקים על כוח ופריווילגיה ולא על צדק וזכויות, מתעלמים ממי שעבורם ישראל מעולם לא הייתה דמוקרטיה
הדיון החשוב על האסי מסיט את הזרקור מעובדה חבויה היטב: המנגנון הוותיק שהוליד עוולות כאלה שיכלל את עצמו, וברגעים אלה ממש מקנה בכל חודש זכויות חדשות לחלוטין על קרקעות מדינה, לאותו מיעוט נבחר, בלי שום נרטיבים של גאולת קרקע – ובחינם
הדיון הציבורי הסוער על נחל האסי, מעלה טענות רבות ומגוונות על אודות זכויות קניין, צדק היסטורי, שיקולים סביבתיים, צדק חלוקתי, טובת הכלל וציונות – שעלו גם במסגרת בג"ץ הקשת הדמוקרטית המזרחית
תרומתם של האינטלקטואלים המזרחים לשיח הציבורי החל משנות התשעים ועד ימינו לא תסולא בפז, אך חלק מהרעיונות שלהם מתורגמים על ידי אינטרסנטים בצורה מעוותת שבסופה נזק ממשי לציבור המזרחי
רק מנהלים אשכנזים של הסכסוך הפנים-יהודי מקבלים בהפתעה את עוצמת הכעס למול שערי הברזל הצהובים של היישובים הקהילתיים. הם שוכחים בזחיחותם את ועדות הקבלה שהם מיסדו, הפוסלות בני אדם באמצעות הלשון הנקייה ״לא מתאימים למרקם החברתי״. תגובה לרון גרליץ