היועצים המשפטיים שנתנו גיבוי לאכיפה מגזרית מוגברת, המלווה שיטור מגזרי אלים בנגב, לא ניסו ברצינות לחסום את ההשתוללות הפרועה שהובילה לאסון במירון. ממש כשם שכשלו באכיפת חוקי התכנון והבנייה במגזר החקלאי היהודי וברבות מהרשויות המקומיות
תמונה מופקרת של זיהום והרס, התחמקות מתשלום מיסים, פיצויים ותיקון ליקויים. זהו המצב המתמשך בנגב, הלא הוא "מדינת כיל", כשהנאשם העיקרי הוא המדינה המאפשרת התנהלות תאגידית נטולת אחריות סביבתית-חברתית על חשבון אזרחיה
איוש עיר הבה״דים החל וכבר ברור שהפרויקט מיטיב הרבה יותר עם רמת נגב העשירה מאשר עם ירוחם. הבלוף שהבטיח מקומות תעסוקה, תנופת פיתוח וגאולת הפריפריה מההזנחה ומהדיכוי – מתפוצץ לנו בפנים
הארכיטקטורה המרחבית שצצה מול עינינו מפתיעה אותי: כבישים סלולים חדשים וכיכרות שלא ברור למה זקוקים להן ומובילות לכיוון אחד, לבית הכלא. מול השערים שלוש תחנות אוטובוס חדשות ושתילים שכבר מתחילים להתייבש למרות שורות הטפטפות לצדן. אמצע המדבר – לכאן זורקים את בסיסי הצבא, לכאן תוחבים את הפסולת הרעילה, ולכאן מעבירים…