בטור ביקורת שכתבה נועה לימונה בהארץ, היא מתפעלת מהעוצמה של הנשים בסדרה "פריפריה אימפריה", תוך התעלמות מהיותן מזרחיות ופספוס גמור של העובדה שהסדרה היא עדות טרגית למצב המזרחי
"את לא נראית אחת כזאת שתצליח לפתור תרגילים של 5 יחידות", "התקבלת על תקן של העדפה מתקנת?" – מהתיכון ועד האוניברסיטה שמעתי את המשפטים האלה, והיה גם מי שבאופן אישי ניסה להכשיל אותי. בסוף החלטתי לקחת את הגזענות ולהשתמש בה לטובתי
"ייחודיותו" של בית ספר היא שם קוד להיתר לגבות שכר לימוד ולקיים מבחני כניסה, הכול כמובן בשם הכישרון, התחרות החופשית ושגשוג המערכת. אלא שלא מדובר רק בייחודיים, מיונים הם ב-DNA של מערכת החינוך. נוגה דגן-בוזגלו עם חשיפת התביעה נגד אורית קרובינר
ספק אם מדיניות הקבלה של בתי הספר החרדיים מבטאת הגיונות של הסללה עדתית מעמדית. סלקטיביות ובידול רוחני הם מאושיות החברה החרדית כולה, והם לא נעדרים גם מהחברה החילונית