מלאכתנו כאנשי שמאל קשה יותר מתוך עמדה שהיא מחד סולידארית עם תושבי השכונות הוותיקים, ומאידך מגנה בכל פה התקפות שאלה מבצעים על זרים. חגי מטר מוחה נגד השיח הצובע את השמאל כולו בצבעי ההגמוניה האשכנזית ציונית, ומשיב לתום מהגר
היחס שלו זוכים מבקשי המקלט בחברה הישראלית מלמד אותנו רבות על עצמנו: על חוסר הסובלנות, על החיים רדופי הפראנויה, על האלימות והגזענות, ועל הנכונות להפקיר את החלש ואף להאשים אותו בעצם חולשתו. טלי קריצמן-אמיר בעקבות אירועי ליל אמש בשכונת התקווה
הגזענות הממסדית יודעת ללחום כראוי בהסתה של איש דת מוסלמי בנצרת, אבל נאלמת דום ובכך תומכת דה-פאקטו בהסתה מצד אנשי דת בהתנחלויות האידיאולוגיות. יחיאל גריינימן מזכיר כיצד טופלו מחברי “תורת המלך”
עריצותם של חברי הארגון הגזעני “יד לאחים” ופעילותם האלימה נגד “פעילות מיסיונרית” בערי ישראל נעשית בחסות רבנים ומשרד הפנים. את “מפגן המחאה ההמוני” צריך להפנות אך ורק נגדם
בלקסיקון הפוליטי הישראלי, למלה “הסתה” יש ריח פלסטיני-ערבי-מוסלמי בלבד. אז איך קוראים לזה שהעיתונים בישראל לא מפרסמים תיקון לידיעה על אונס קטין בידי 4 פלסטינים, שהתבררה כמפוברקת מן היסוד? דוגמה קטנה
הקריאה של עשרות רבני ערים, עובדי מדינה, למנוע השכרה או מכירה של דירות לערבים היא הכרזה גזענית והדחה לדבר עבירה. כל פירוש אחר וכל מתן הנחה לחתומים על ההצהרה הוא מהלך מסוכן
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
