“איך לא ראינו את זה בא? טוב, אי אפשר לפגוע בפעילות. שהמתנדבים ילכו לעבוד, את המשכורות אפשר לדחות בחודש. כולנו באותה מהפכה, לא? ועוד חודש ועוד חודש ושנה” – מתוך עדות בעילום שם מהפרויקט “עבודת גילוי”, העוסק ביחסי עבודה
ועד עובדי הרכבת פוזר מפני שאיים במקביל על שני המונופולים הקדושים ביותר בישראל: המונופול של האוצר על קביעת סדר היום הניאו-ליברלי, והמונופול של ההסתדרות על ייצוג העובדים. אייל טבת על שיתוף הפעולה של ההסתדרות עם העסקה פוגענית על שלל צורותיה
שיטת המכרוז הנהוגה בישראל והגוזרת תנאי העסקה גרועים התפתחה למימדי מפלצת מאז החתימה על הסכם הסחר העולמי ב-1996. אורלי בנימין על הקשר בין השיטה המצמיחה משרות בשכר נמוך ואי חילוץ מעוני לבין העלייה בייצוא לממשלות זרות
אורנה עמוס צפתה ב”30 שקל לשעה” וחשה שעל אף חשיבותו האדירה של הנושא שהיא עוסקת בו, הסדרה משעתקת סטריאוטיפים של עובדות קבלן ולא נכנסת לעימות חזיתי עם המצב שהוביל לתנאי העסקתן הגרועים
אם האקדמיה יקרה ללבכם, הרי תכירו בעיוות הבלתי-נסבל של האוניברסיטאות המסתמכות באופן גדל והולך על הסגל הזוטר אך נמנעות מלהסדיר את תנאי העסקתו. קריאה לסגל הבכיר
המאבק נגד ניצול עובדי הקבלן מחייב מלחמת חורמה בשיטה של השוק החופשי, שכל המפלגות הראשיות בישראל, כמו גם ההסתדרות, אימצו כעובדה מוגמרת. אבל לא עיני הוא מי שינהיג את המהפכה
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
