במשך שני עשורים מעצב נתניהו את הנפשיות הישראלית בדואליות חרדתית מתמשכת, שבה מתנגדיו חרדים ממנו ותומכיו רואים בו מזור לחרדה קיומית. יצחק בנימיני במסע פסיכופוליטי קצר אך דחוס אל הנפש הישראלית הנתונה במצב חירום
האם למי שחי מחוץ לישראל יש פרספקטיבה טובה יותר על המתרחש כאן ועכשיו, בימים הסוערים האלה? האם רילוקיישן הוא באמת פתרון או שהוא מייצר חור נוסף בזהות? רעות כהן מנסה, ממרחק, להביט על המהגרים ועל הנשארים ועל אפשרויות השיח ביניהם
על עקרון הכנסת האורחים ועל עקרון הארעיות, הפירוק והבנייה מחדש נבנית הסוכה מדי שנה. צבי בן-דור בנית על הסוכה הקולקטיבית המזרחית-אזרחית ועל הסדר החדש שהיא מציעה
לוין ורוטמן מנסים לספר שהחוק לביטול עילת הסבירות שבו דן בג”צ אתמול לא קיים בדמוקרטיות אחרות. דניאל חקלאי מפזר את הגזלייטינג ומסביר כיצד מתקיים איזון בין רשויות במדינות השומרות על אזרחיהן מפני שררה
כדי להסתכל לכיבוש בעיניים צריך להסתכל גם בעיניים של “כיבוש האדמה” של ראשית הציונות. השאיפה להסב כמה שיותר משאבים לשימוש יהודים בלבד לא התחילה מעבר לקו הירוק וגם לא עוצרת בו
מדי מוצ”ש מתכנסים רופאות ורופאים, מתמודדי נפש, אזרחיות ואזרחים שסובלים מצפיפות ההפגנות במוקדים המרכזיים ועוד מוחות ומוחים שרוצים להשמיע קול, אבל בשקט. רחבת מוזאון תל אביב היא המקום של “מחאה שקטה רועמת”
זכרו את הרגע שבו הזכות לדיור והעתיד שלכם ושל ילדיכם הפכו להיות שבויים בידי חברי ועדות הקבלה לטובת מטרות שמחרבות את המרקם האזרחי במדינה שאמורה לדאוג לכולן.ם
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
