“הסיסמה עם ישראל חי נשמעה מבוקר עד ערב, ואני רוצה לומר: עם ישראל חי בסרט. איפה העם בישראל? מה זה העם בישראל? עם ישראל לא רואה את הדיכוי של מיליוני פלסטינים”. נאומו של ראובן אברג’ל, הערב בירושלים
“ברגע משברי נוכחי זה יש לראות גם את ההזדמנות לעיצוב אופק דמוקרטי של ממש. אופק שאינו מתרפק בערגה על ימים עברו, אלא כזה המעוניין בשינוי מבני כוח דכאניים”. נאומו של מאיר עמור במוצ”ש בטבעון
יש כאן רגע של משבר שיכול להפוך לתיקון עומק ולהזדמנות לעיצוב אופק דמוקרטי של ממש, לא כזה המתרפק בערגה על ימים עברו, אלא כזה המעוניין בשינוי מבני הכוח הדכאניים מיסודם, לטובת כלל היושבות והיושבים במרחב • נאומה של סיון תהל בהפגנה אמש באשדוד
על איזו דמוקרטיה נלחמים כשאין הבדל משמעותי בין “צריך למחוק את חווארה” של בצלאל סמוטריץ’ ל”החזרתי את עזה לתקופת האבן” של בני גנץ? תום מהגר משרטט קווים לדמות מערכת משפטית שמכשירה כיבוש
כמי שחוו את הרגע שבו העוולות כלפינו וכלפי בני משפחותינו וקהילותינו התחברו בעינינו לעוולות כלפי אחרים, אנחנו אומרים: בלי שותפות יהודית-ערבית משמעותית והסדר, מחנה הכהניזם והמשיחיות יוסיף להוביל לדיקטטורה גם ליהודים, כדי להתנגד לרעיון של דמוקרטיה גם לערבים
פירוק המערכות הציבוריות, הפרטת מערכת החינוך והכחדת אוכלוסיות מוחלשות – זה הבסיס האידיאולוגי שהשמרנים בפורום קהלת מזינים בו את מקבלי ההחלטות בישראל. סיכמנו עבורכם את כל הסיבות שבעטיין נודע שמו של הפורום לשמצה
המאבק המזרחי תמיד דרש דיור, בריאות והשכלה, ולא התחשבות ברגשות וניתוח פסיכולוגי. אז למה הפכו אקדמאים מזרחים לאויב העם, ואיך מנרמלים גזענות והומופביה במסווה של ניתוח יחסי הכוח בחברה
יש משהו מטלטל בלהיות חלק מהמון כה גדול, ועדיין להרגיש זרות כה גדולה. הבחירה לצאת להפגנות בכל זאת, כ”חזית הלא מיוצגים.ת” היא ניסיון לפעול בתנאים שלנו, כהפגנה בתוך הפגנה
המחאה אינה למען הדמוקרטיה, אלא למען שמירת החוסן הלאומי, כלומר זכויות היתר של היהודים יוצאי אירופה במרחב הלבנטיני. השיח הליברלי תקוע במקום אינפנטילי, מקטב וגזעני, אינו רואה בזולת שווה ונפרד, ואינו מקבל אחריות למעשיו. זוהי נקודת הקיצון שבה המראה הישראלית השבירה מתנפצת
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
