בשעה טובה חזרו המפקחים של מנהל הבטיחות התעסוקתית מחופשה מרוכזת בת שבועיים, אך לששת הפועלים שנהרגו בחודש אוגוסט באתרי הבנייה הבלתי מפוקחים זה כבר לא יעזור. בקרוב נוכל להיווכח אם המדינה ממשיכה להפקיר את פועלי הבניין לרשלנותן של החברות הקבלניות ויזמיות הנדל"ן
המלחמה האידיאולוגית של טראמפ ונתניהו ברגולציה משרתת את האינטרסים של התאגידים, וכך, בעוד הפקידים יתעמקו בבחינת תועלתו של הכלל החדש מבית ראש הממשלה, פועלי בניין ימשיכו להתרסק מהפיגומים אל מותם
עד השנה שחלפה כל אחד מההרוגים – ערבי או יהודי, סיני או מולדובי, פלסטיני או טורקי – שהקיזו את דמם בפרויקטים כאלה או אחרים של בניין, מתו בדממה והרחק מעין הציבור. בזכות הפעילות הציבורית הנרחבת התקשורת מדווחת, אך צעדים ממשלתיים משמעותיים טרם ננקטו
ענף הבניין בישראל מתאפיין מאז שנות התשעים במציאות אנרכית, היעדר כוח עבודה קבוע, כניסה מסיבית של מהגרי עבודה והעסקה באמצעות קבלני משנה. כתוצאה מכך, הבטיחות נפגעת. הקמפיין הציבורי בנושא תאונות העבודה בבניין יוצר מנוף חדש לשינוי המציאות והעצמת העובדים
בחודש שעבר נהרג קאסם אבו ראס באתר העבודות של התחדשות קניון חורב בחיפה. בן 34 היה במותו, תושב הכפר עילוט ואב לשלושה. עלינו לדבר על האחריות התאגידית לתאונות בניין ועל חלקו של הציבור בה
בהיעדר אכיפה, לקבלנים אין שום תמריץ להפסיק את הקטל בענף הבנייה. ומדוע לא נשמע בדיון הציבורי בנושא קולה של הסתדרות העובדים – הממומנת מכספי הפועלים ולא מגינה עליהם?
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
