בנאומו על הסיפוח אבו מאזן לא דיבר על אלטרנטיבה לסיום הכיבוש הישראלי, שתתחיל בסיום הפילוג בין הפלסטינים. הוא לא התייעץ עם הפלגים הפלסטיניים ולא הציע לעם הפלסטיני לקבוע את דרכי המאבק שלו
ליברמן חתם על צו המכריז על ״אלחראכ אלשבאבי״ כהתאחדות בלתי מותרת בישראל. הבעיה היא, שההגדרה של ה״תנועה״ הזאת כל כך רחבה – שהיא חושפת את כל הפעילים הפוליטיים הפלסטינים למעצר מנהלי. ונחשו מי המרוויחה הגדולה?
החלטתי לנפץ את המיתוס הישראלי המקובל על כך שישראל עזבה את הרצועה ומאז אין לה שום אחריות למה שקורה שם ("יצאנו משם, אז מה הם רוצים מאיתנו?"), ושהיא רק מגיבה לירי הטילים. המציאות הרבה יותר סבוכה מכך. המלה "מצור" אומרת לכם משהו?
הפלסטינים מסיתים בתקשורת ובמערכת החינוך. ברור! ביבי מנפנף בטענה זו מעל כל במה – אבל מה לעשות שאין קשר בינה למציאות. תקראו פס"ד של בית משפט ישראלי, תקראו דוח של מרכז המחקר של הכנסת, תקראו כמעט את כל הדוחות בנושא. נראה מה תגידו אז
"יש סכנה שיגנבו מאיתנו את המהפכה שחוללנו", אומרת נדין וואהב, אחת ממנהיגות תחריר. יזהר באר שוחח עם מהפכנים ממצרים, מלוב ומסוריה, ב"פורום הדרום" בטנז'יר שבצפון מרוקו. וגם: מפגש מפתיע עם שר החוץ הכי צעיר בעולם (כמעט)
מאז הסכמי אוסלו הכיבוש הולך ומעמיק, כשהאחריות לו משותפת לישראל ולרשות הפלסטינית. לעם הכבוש בפלסטין כדאי ללמוד מהמפגינים במצרים ובטוניסיה, שהצליחו לחולל שינוי באמצעות נחישות וללא אלימות
גדר ההפרדה ושיתוף הפעולה הביטחוני של הרשות עם ישראל אינם אמצעי לשמירה על ביטחון לאורך זמן; בטח לא כאשר מדיניות הסגר-התנחלות-דיכוי-הרג היא אחת וקבועה – עם או בלי משא ומתן
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
