האם ההצפה של תצלומי ההלם ברשתות החברתיות מאז שבעה באוקטובר מסכלת את האפשרות להמשיג את האסון? איך דווקא הישירות הפוצעת שלהם מזמנת תמרון פוליטי? על מנגנוני הייצור של הדימוי החזותי ועל האפקט של התפרקותם • 20 שנה ל”חזות מזרחית/שפת אם” – פרויקט מיוחד
האמנית והזמרת נטע אלקיים מייחלת לאשת דת – אימאמית, רבנית, אפיפיורית – שתקרא לעצירת סבלם של הילדים שלעולם יהיו חפים מפשע • 20 שנה ל”חזות מזרחית/שפת אם” – פרויקט מיוחד
צמד המילים “הגירה מרצון” הוא יופמיזם לאחת ממטרות המלחמה הנוכחית: טרנספר מעזה של פלסטינים לירדן, למצרים, לקנדה ואפילו לרואנדה ולצ’אד. ולא, לא מדובר בחזון של סטרוק וסמוטריץ’ בלבד
ישראלים מקשרים רצח עם לתמונות היסטוריות של מחנות ריכוז, אבל כדי להבין מה פירוש ג’נוסייד ולמה המתרחש בעזה נכנס לתוך ההגדרות יש להבינן במלואן, לאור מקרים קודמים במקומות אחרים בעולם
ביקורת על הציונות, על צה”ל או המדינה המושמעת מפי פלסטינים או מזרחים היא בבסיס הדמוקרטיה. אסור לנרמל מעצרים או פיטורים של המבקרים החריפים ביותר, המשמיעים את קול האוכלוסיות המודרות
מה קורה להומניזם ולאוניברסליזם – ערכי הליבה של תנועת זכויות האדם – מול פרספקטיבת יחסי הכוח והדיכוי בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני מאז שבעה באוקטובר? איך מושפעת מכך עבודת הארגונים המקומיים והעולמיים?
רבים מתקשים להבין את מהלכיו של נתניהו בחודשים האחרונים. לפי עמרי בן יהודה, ביסוד “הניצחון המוחלט” עומד פתרון רדיקלי לשאלת הפליטות הפלסטינית, המסתמך על תפישה אימפריאלית שניצניה נוסחו ב”עסקת המאה” של ממשל טראמפ
בצפון הרצועה טוחנים מזון לבעלי חיים כדי לאפות לחם, ובדרומה מסתפקים בארוחה אחת ביום, במקרה הטוב. השימוש ברעב ככלי נשק אינו המצאה חדשה וההשלכות שלו הן הרות אסון, בטווח המיידי והארוך
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
