"הרגשתי כאילו אני פרנץ פאנון הנעמד מול מדפי הספרייה במרטיניק, ונוטל את כל ספרי המבוא לגזענות הלבנה, פרי עטם של כותבים שמעולם לא חשבו ששחור יקרא בהם, והוא נתקף אימה מול המילים התוקפות אותו, והוא מחייך לעצמו בסיפוק". חדר משלנו, חלק שביעי
על דיסנילנד העיראקי שבו נבללו שפות ודתות ואנשים ונשים, במצוות מנהיג שרק רצה שמישהו יאהב אותו כמו שאהבו את נבוכדנאצר. חדר משלנו, חלק רביעי, עם טוויסט גאוגרפי לנהרות בבל
האם הייתם מתארים את ויזלטיר כמשורר מזרחי? ומה לגבי שירו, "עוד סונטה שייקספירית", שהכניס את הפרחה לשירה העברית לפני ארז ביטון וסמי שלום-שטרית, האם גם הוא שיר מזרחי? חדר משלנו, חלק שלישי
הביטוי "חזות ערבית" הטריד אותו, וכשתיקנתי ל"חזות מזרחית" הוא הוטרד יותר: אתה מנסה להתערב בעבודה שלי? אתה רוצה לומר שעצרתי אותך בגלל איך שאתה נראה, ולא בשל חשד ממשי? חדר משלנו, חלק שני
"אתם יכולים לקרוא לי רחמים ביטון, רחמים סיטון, רחמים קַחְטַאן או רחמים פרידמן, או כל שם אחר שתרצו להעניק לי – אין כל משמעות לשם". אלמוג בהר במחווה ל"חדר משלך" של וירג'יניה וולף. חדר משלנו, חלק ראשון
"ערות" הוא פרק מצוין במסורת כתיבה פמיניסטית המתמודדת עם האתגר שהניחה לפתחנו אי אז וירג'יניה וולף. האוצר הגלום בספר מאתגר את הפמיניזם להציע מסגרת פרשנית ששומרת על המתח בין המשגה של דיכוי ואופני שליטה לבין כזו המאפשרת לגלות הנאה וסוכנות פעולה
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
