בתגובה לפלישת רוסיה לאוקראינה, העולם דוהר לתוך מירוץ חימוש חדש שלא ברור אם נוכל כבר להתאושש ממנו. תאגידי הנשק חוגגים, התחמושת זורמת מכל רחבי אירופה – אך האם זו באמת הדרך לעצור את הזוועה?
מתחת לפני השטח, פלישת פוטין לאוקראינה היא הכרזת מלחמה על הליברליזם וה"פמיניזציה" של הפוליטיקה הבינלאומית באמצעות מיליטריזם גברי קלאסי ששואף ליישוב סכסוכים בין גברים בדרך הישנה, הטובה והאלימה
"במקום לאחות את הקרעים ולאפשר להם להחלים, השלטון ברוסיה רוצה להחזיר אחורה בזמן כל מדינה וכל יישות שהצליחה להתנתק ולו במעט מברית המועצות" – ולרי מיכאילובסקי, שעזבה את קייב בגיל 5, כואבת את סכנת החורבן המרחפת מעל אוקראינה
אינטרסים כלכליים מארה"ב ועד סין, אידאולוגיה לאומנית, והסחת דעת שלטונית ממשבר הקורונה, כוחות רבים הובילו למתקפה הנוכחית. ומי יפסיד ממנה? לא רק האוקראינים
לא תמיד אנחנו זוכים לצפות במהפכה תוך כדי שהיא מתרחשת, בשידור חי. בשבוע האחרון זה קרה: The revolution was televised. השבועות הקרובים עשויים לקבוע לא רק את עתידה של אוקראינה, אלא אולי אפילו את עתידה של אירופה ויחסיה עם רוסיה והמרחב הפוסט-סובייטי
העיתונאית הצעירה לנה קלימובה הקימה את הפרויקט המקוון "ילדים 404", האוסף עדויות על המציאות הקשה של נוער להט"בי ברוסיה. המקום היחיד בו ניתן לשמוע קולות של ילדים שמרגישים שקופים, לא קיימים. לצד מי שמספרים על אהבתם הראשונה, יש המון מכתבים שאי אפשר לקרוא בלי לבכות
בשורה התחתונה, אסור להיות היום הומו או לסבית מחוץ לארון ברוסיה, ומי שיעזו – צפויים להיענש. בקרב קהילת הלהט"ב דוברי הרוסית בארץ יש תחושה של שותפות גורל, לצד חשש מהשפעותיו העמוקות של השיח ההומופובי מבית
כדאי להשקיף מקרוב על מה שקורה ברוסיה כדי להבין מה עלול לקרות גם כאן, ובעיקר כדי למנוע את זה. רונן וודלינגר הדברים הנפלאים שקורים כאשר מושג החופש מתבטא בעיקר בתחום הכלכלי