בקבוצה שלנו ב"זוכרות" היתה רמה גבוהה של הסכמות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ההסכמות הללו איפשרו לבחון את כניסתו של הציר המזרחי-אשכנזי, ככלי מורכב יותר להבנת היחסים ותיקונם • לקראת האירוע "הנכבה, מזרחים, אשכנזים ואחריות"
למרות הפנייה ימינה של מרבית הציבור הישראלי, שיעור ההיכרות של דוברי העברית עם המונח "נכבה" הולך ועולה משנה לשנה, במידה רבה הודות לפעילותו של ארגון "זוכרות". ספר חדש מספר את סיפורו של הארגון
הנכבה ב-1948 היא תוצאה של אידיאולוגיה אירופאית שמטרתה העיקרית היא ייהוד הארץ. גם ההנחות החברתיות והתרבותיות שהובילו לפרשת חטיפתם של ילדי תימן, מזרח ובלקן ולהסללה במערכת החינוך חושפות תפיסת עולם קולוניאליסטית. הזמנה לדיון
עמותת זוכרות הוציאה לאור מפה עברית המסמנת את מה שנמחק מהמפות הישראליות ההגמוניות. לקראת ערב עיון בנושא, נגה קדמן מתארת את תהליך המיפוי ואת משמעותו ההיסטורית
גופים ישראלים – הצבא, למשל – מבצעים באופן שיטתי צנזורה, ביזה והעלמה של ארכיונים פלסטיניים. ואיפה בכל זה המוזיאונים בישראל? והעיתונות? והאקדמיה? גם הם, כמו רבים אחרים, נוקטים בטקטיקה של צנזורה עצמית
רוח הרפאים של המקום: סמאח שחאדה מציגה דיוקנאות של נשים פלסטיניות בחלל בית ביפו-יאפא, שתושביו גורשו ב-48׳. במסגרת אירועי ״בתים מעבר למקף״ לציון יום הנכבה ה-68
המורה הפלסטינית חנאן אל-חרוב זכתה השבוע במיליון דולר על תוכנית שפיתחה בדהיישה בנושא אי-אלימות. למה אף אחד לא מדבר על זה שהיא גרה רבע שעה מהכפר ממנו נעקרה משפחתה, אך לא יכולה להגיע אליו? על המסלול בין הכפר אלקַבּוּ, פארק בגין, מחנה הפליטים דהייישה והטקס בדובאי
קטעים מן הספר החדש ״סף המדבר, קו העימות״, בו בוחן איל ויצמן את עקירת הבדואים מהנגב הצפוני מנקודת מבט ייחודית ומראה כי אידיאולוגיית ״הפרחת השממה״ היתה מאז ומתמיד מטרה מוצהרת, שחרצה את גורל הבדואים שחיו לאורך סף המדבר
בסוף השבוע הקרוב תציג עמותת זוכרות באל-עראקיב את דו״ח ועדת האמת שלה, יוזמה ראשונה מסוגה בארץ המבקשת לחשוף את העוולות שעוללה ישראל לאוכלוסייה הפלסטינית בנגב
