החיבור האוטומטי בין נשים טרנסיות, פאלוס וגבריות הוא מהותני, מסוכן וקשור בדיכוטומיה שמרנית שממסגרת אותנו כמי שהגבריות שלנו תמיד אורבת בפינה ורק מחכה להתנפל בחזרה, ועל כן עשויה לסכן נשים
ההכרה הפתאומית בקיום הטרנסי והקולות המורכבים שמשמיעים טרנסיות וטרנסים, מעוררים באנשים לא-טרנסים שאלות קשות לגבי עצמם ומידת החופש שלהם בעולמנו הממוגדר עד חנק. אולי בגלל זה הם מתאמצים להגחיך את צורת הקיום הזו ולגדור אותה באופן צר ומעוות
הצעת חוק להחמרת ענישה בפשעים על רקע מגדרי, מעלה את התהייה: האם הקהילה הטרנסית להביע אמון במערכות הכליאה – אותן אלו אשר באופן היסטורי ואקטואלי משרתות את האלימות והאפליה הממוסדת כלפיה?
סביב יום הזכרון הטרנסי, שצוין בשבוע שעבר, דובר רבות על התאבדותה של מאי פלג, פעילה בקהילה. אלא שהיום הזה, במידה מסוימת, משתף פעולה עם הפוליטיקה של המוות שרודפת את חייהם של אנשים שונים מגדרית. צריך להתעמת בכנות ובאומץ עם כך שיש מי שנידונים לחיים ראויים, בזמן שאחרים מתקיימים באזור הדמדומים
שנת 2014 החלה בתקיפה אכזרית של אישה טרנסג'נדרית, אולם לצד זאת נרשמו בה הישגים משמעותיים במאבק הציבורי והמשפטי המתמשך על זכויות. קטע מתוך דו"ח מצב זכויות האדם של האגודה לזכויות האזרח