זאת זעקה של אזרחיות מופקרות, שעולה במשך שנה וחצי בקולות שונים, אבל הפמיניסטיות שקידמו את החוק בחרו להשתיק אותם, לבטל את עמדותיהן של נשים מהגרות, נשים עניות, נשים טרנסיות, אימהות חד הוריות. בעקבות ההכרעה לטובת החוק לאיסור צריכת זנות בכנסת
פלאשבקים וסיוטי לילה גורמים לי לחרדות, כשאני לבד אני מרגישה שנוגעים בי. לפני שאני נכנסת למיטה, אני בודקת שהבית סגור. ש' מציינת חמש שנים, ארבעה חודשים ושנים עשר יום מחוץ למעגל הזנות
נשאלת השאלה: במה שונה ״הגבר הישראלי שאוהב להרגיש מלך״ וצורך זנות ברומניה מזה שעושה זאת בישראל? זנאי הוא זנאי, בין אם כאן או שם, וכדאי לפיכך לשאול מדוע לא קם זעזוע כזה מרכישתן של נשים כחול-לבן
לאן ילכו? מה יעלה בגורלן? איך אפשר לנתק אותן באלימות כזו ממסגרות השיקום הבודדות שקיימות עבורן? את העירייה וקברניטיה ואת המשטרה שפועלת השבוע בנחישות למען יזמי הנדל"ן, זה כמובן לא מעניין
החברה הזנאית השכילה ליצור בתוכה תת קבוצה שעליה לא חלים חוקי אנוש; קבוצת נשים שמותר לשלוט ולהתעלל בהן, להפקירן ולהשתמש בהן בתשלום. עד מתי נמשיך להתחמק מעימות עם חצי מיליון זנאים שחיים בתוכנו? לקראת אירוע "באות לזנאים" ביום ה' הקרוב
האקטיביזם של טלי קורל למען נשים בזנות ולמען החברה כולה הוא סיבה מצוינת לזמן אותה לשאלון. ביתר שאת בתקופה שבה נחשפת שוב אלימות קשה כלפי נשים וכדאי להיזכר גם במאבק התודעתי שמתקיים וזוכה להצלחות לא מעטות
מעבר לפגיעת הצנזורה בחופש הביטוי ובכללי המשחק הדמוקרטיים תוך העצמת כוחו של רה"מ הוא שר התקשורת, בחוק הפורנו אין ולא תיתכן בשורה לנפשותיהם הרכות של ילדי ישראל. כי הפתרון הוא רק בחינוך
ברחובות של נוה שאנן מתרחשים תדיר אחד מהפשעים החמורים נגד האנושות, וזה לא סוד גדול. אז לפני שמדברים על הצעת החוק המצוינת להפללת צרכני המין, אולי כדאי לשאול מדוע בעצם אין אכיפה של החוק הקיים נגד סרסרות • יום הכיפורים תשע״ז
המאבק בתעשיית המין חייב להתרחש בכל הזירות במקביל – המשפטית, הפוליטית והתודעתית. אין לנו את המותרות להפקיר אף פינה, כי למדנו על בשרנו: מה שמתחיל באלנבי 40 מסתיים בירקון 98
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
