החשדנות כלפי הפעילות הציבורית של חברי סגל היא מקרה פרטי של תפיסה כללית אשר עוינת את הדיון הציבורי. וכשמדובר בתרומה ביקורתית או אופוזיציונית שנתפסת כחתרנית, חופש המימון מתעורר: וכי מדוע שהמדינה או החברה תעסיק מי שמבטאים עמדות "נגדן"?
במסווה של כתיבה אינפורמטיבית על כנס שמתקיים בהרוורד, מצליחה מערכת ynet לרקום מסרים של הפחדה בשתי שפות. אותו הכנס, אותם הדוברים, אבל באנגלית ובעברית האנטישמיות מצלצלת אחרת
"הפירוש שלך למושג ליברלי הוא אדם התומך בסרבנות שירות בצה"ל או מאשים את ישראל בביצוע טיהור אתני". קברניטי "אם תרצו" מבצעים קריאה צמודה בהרצאה של הנאשם. לא נגענו.
דוח המל"ג על המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון נשען על בסיס אמפירי רעוע, שמרנות אקדמית ושימוש סלקטיבי בנתונים. תלמידי מחקר של המחלקה קוראים את האותיות הקטנות ומשיבים אש
אז נבלע קצת השתקה פה ואיזון סילבוסים שם, ובלבד שנשרוד ואף ניראה לאומיים – אומר קול ההיגיון הניהולי הניאו-ליברלי באוניברסיטאות. איריס אגמון על שתיקת הכבשים והברית הלא-קדושה בין תהליכי הפרטה לאידיאולוגיה לאומנית בהשכלה הגבוהה
אחרי שגמרו להאשים אותנו ב"חתרנות", "שמאלנות" ושאר גידופים, החליטו לערער גם על רמתנו האקדמית. נועם תירוש, סטודנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוני' בן גוריון, על הרדיפה
