השיח הציבורי האנטי-דמוקרטי בישראל צובר תאוצה כשכל ביקורת על הממשלה נתפסת כתקיעת סכין בגב האומה, וה"הערבים הנוהרים" ועמותות השמאל "המביאות אותם באוטובוסים" הם מטרות ההסתה הראשיות
ל״חוק השקיפות״ הנידון כעת בוועדת החוקה אין שום קשר לשקיפות: זהו כלי נשק למאבק בבוגדים ואויבי העם, שאינו מצריך התעכבות על פלפולים משפטיים אודות שלטון החוק, זכויות אדם ודמוקרטיה
בספר לימוד האזרחות שנכתב ב-2001, ישראל עדיין מנסה להוכיח לאזרחיה העתידיים כי היא דמוקרטיה גאה, בין היתר דרך קיומם של ארגוני זכויות אדם. נירה חיות, מורה לאזרחות, לא מבינה איך היא אמורה לחבר בין המידע ה"חתרני" הזה לבין האקלים הפוליטי הנוכחי
ניוז פלאש: הכיבוש אינו עניין פנימי של ישראל, וגם אותו הקהילה הבינלאומית מסבסדת הרבה יותר מאשר את ארגוני זכויות האדם. ואולי במקום לפסול את קריאת הימין "להפסיק להתערב", כדאי דווקא להצטרף אליה
לא ארגוני החברה האזרחית הם האיום על הממשלה, כי אם דמוקרטיה במהותה היא זו שנתפסת כעת כחותרת תחת שיטתה. דורית אברמוביץ' על הצעת החוק להגבלת מימון ארגונים
