זכרו את הרגע שבו הזכות לדיור והעתיד שלכם ושל ילדיכם הפכו להיות שבויים בידי חברי ועדות הקבלה לטובת מטרות שמחרבות את המרקם האזרחי במדינה שאמורה לדאוג לכולן.ם
במקום לדאוג להחמרת ענישה לכל הגברים האלימים – ללא הבדל דת, מעמד או לאום, עבר אתמול (א') בכנסת חוק גזע טהור שתכליתו לשמר את העליונות היהודית גם בתחום הפגיעה המינית
הצעת החוק להזנה בכפייה, שעולה להצבעה השבוע, מראה איזה מין מדינת חוק היא ישראל: כשהחוק עובד לטובת המחוקק, הוא ממהר לאכוף אותו. כשבג״צ מתערב – סותמים לו את הפה, ובוראים חוק חדש
הדמוקרטיה היחידה במזה"ת מתייחסת לחמישית מאזרחיה, הפלסטינים הישראלים, כאל איום בטחוני. אם שוויון והשתתפות פוליטית נראו פעם ישימים, הרי שהאפליה השיטתית המתגברת לאחרונה סתמה עליהם את הגולל. עווד עבד אל-פתאח עם תחזית קודרת
מסתבר שהשנאה למוזיקה המזרחית, ליוצריה ולאוהביה, מלבלבת ביחס ישר לעליית הגזענות בישראל. לא מפתיע, אך מעניין לבחון את הדמיון בין הבהלה שאוחזת בהגמוניה התרבותית לתגובה המותנית של חברי הכנסת
התעלמותה של המחאה החברתית מהאלמנטים הטוטליטריים במשטר כגורם הראשי של אי-הצדק בישראל, הפכה אותה לפסטיבל לאומי, בעל מאפיינים של קרנבל. יהודה שנהב מסביר מדוע יש לחשוד בקונצנזוס
החידוש במחאה הנוכחית טמון בהתנערות מהפטיש הטריטוריאלי על ארץ ישראל, ובניסיון להחליפו בשיח אזרחי. ההתמקדות בזכות לחינוך, לדיור ולבריאות לא במהרה תישכח, גם בצל התחממות הגזרות
בעוד רה"מ משווק את ישראל כגן עדן דמוקרטי עלי אדמות לערבייה, המציאות מוכיחה שהמדינה דווקא דבקה בצמצום ערכי האזרחות והשוויון. הגיעה העת לחלץ את האזרחות מתוך הסד של מקצוע לימוד
ביקור נתניהו בוושינגטון השבוע, לרבות נאומיו בקונגרס ובאייפא"ק, רק מהווה תזכורת לכך שספטמבר מבשר במקרה הטוב דחליל של מדינה פלסטינית בשטחים ודרדור המשטר בישראל לכדי דחליל של דמוקרטיה